לא חייבים לישון יחד כדי לקבל ירושה

בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דחה היום (ראשון) ערעור שהוגש בעניין זכאותה של ידועה בציבור לרשת את בן זוגה, וקבע כי אף שבני הזוג לא נהגו ללון באותה דירה, ניהלו השניים משק בית משותף, ולכן היא זכאית לרשת אותו.

צ' הלך לעולמו בשנת 2003 בלי שהשאיר אחריו צוואה. בשמונה שנות חייו האחרונות הוא קיים מערכת יחסים וקשר זוגי עם ר'. השניים גרו בדירות נפרדות, אך סמוכות, ולטענת ר' היה ביניהם קשר של בני זוג לכל דבר, והם ניהלו משק בית משותף גם אם בלילות רבים לנו כל אחד בדירתו. בניו של צ' טענו שאביהם קיים את הקשר עם זוגתו מתוך נוחות, סיפוק צרכים חברתיים וכדאיות כלכלית, ולפיכך לא התכוון שתירש אותו.

בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא התרשם כי בין צ' לר' שררה אינטימיות, דאגה, מחויבות, חיבה ואהבה, וקבע: "בני הזוג החליטו לקשור גורלם זה בזו, וכי דבקו האחד במשנהו". עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי ניתן ללמוד על הקשר בין השניים מסדר היום שהם ניהלו. בני הזוג שהו זה לצד זו רוב שעות היממה, לנו יחד אחר הצהריים וקיימו ארוחות משפחתיות בשבתות וחגים. בנוסף, פסק בית המשפט כי העובדה שלא לנו יחדיו בלילות אין משמעותה שלא ניהלו משק בית משותף.

בקביעתו זו נתן בית המשפט לענייני משפחה פרשנות רחבה לחוק הירושה בעניין ידועים בציבור, ועל בסיס זה ערערו בניו של צ' לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי לנוכח הראיות הרבות שהובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה יש לקבל את קביעתו. "אנו מצטרפים לבית המשפט במסקנתו. מסקנה זו מיוסדת על הנסיבות המיוחדות שפורטו", כתבו השופטים, בראשות השופט אילן שילה, בהחלטתם. "חיי משפחה הוכחו גם הוכחו והוכח גם ניהול משק בית משותף, עד שבשקלול כל הטענות נראה לנו שאין לתת משקל מכריע לכך שעם לילה נהגו בני הזוג, פעמים רבות, לפרוש לשנתם כל אחד בדירתו".