פוטרתי, מה עושים?

פיטורים מעבודה, במיוחד אחרי תקופה ממושכת של תחושת בטחון תעסוקתי, מהווים גורם מטלטל מבחינה נפשית, משפחתית וכלכלית. המפוטר מוצף ברגשות תסכול, כאב, כעס וחרדה קיומית. אבדן מקום העבודה מהווה סימבול לאבדן תחושת היציבות ובטחון. כידוע, הצורך האנושי בביטחון, מהווה מרכיב יסודי במדרג הצרכים האנושיים, והוא ממוקם מיד אחרי הצרכים הביולוגיים – קיומיים כמו הצורך למזון, שתייה, אוויר לנשימה. התערערות תחושת הביטחון הכלכלי – קיומי, מעוררת חרדה ודכדוך נפשי המשפיע על המפוטר וסביבתו המשפחתית.

חשוב לדעת שאי וודאות תעסוקתית, ומצב של מעורפלות לגבי העתיד מכניסים אותך ואת בני משפחתך למתח וחרדות קיומית. הדרך הטובה ביותר לספר בבית היא להיות כן, פתוח ואמיתי ולהציג המצב כפי שהוא: הפיטורין נכפו עלי, כמו על עשרות אלפים אחרים, והם בבחינת כוח עליון. להיות אמפטי ומכיל מול המשפחה שעלולה להיות במתח וחרדה. לגייס את בת/בן הזוג להיות תומך ומבין. לשדר תחושת בטחון שהמצב יסתדר וימצא פתרון הולם, בשום אופן לא לאבד תקווה.

לעשות הכל על מנת שתפחת תחושת הבושה, חוסר האונים והחרדות בה הוא שרוי. לעשות נורמליזציה והומניזציה של המצב (רבים פוטרו בגלל מצב שאין להם שליטה עליו).להתגייס על מנת לעזור במציאת שבילי תעסוקה חדשים. להעביר חום ואהבה כלפי בן הזוג. להפיח תקווה: "דלת אחת נסגרת ואחרת תפתח".

ילדים מושפעים בעיקר מהדרך בה המבוגר מתמודד עם מצבי מתח ומשבר. לפיכך, ככל שתשדר כלפי הילדים הרגשה של בטחון ויציבות, ושהמצב בוודאי ישתנה לטובה, הילדים יירגעו. כשילדים רואים את ההורה במצוקה, חרדה ודכדוך, הם נשאבים לאותו מקום. על ההורים למנוע זאת ע"י שידור של בטחון במציאת עבודה שאולי אף תהיה טובה ומספקת יותר. היציבות הקיימת בין בני הזוג, ההורים, והדרך בה ההורים מתמודדים עם משבר הפיטורין מסמן לילדים את הדרך בה הם ירגישו. התמודדות הבאה ממקום של אחווה ויחדיו (מצב ההורים) תקל על הילדים. על כן, חשוב שבני הזוג יתגייסו כחטיבה אחת, בוטחת ומתקדמת, על מנת להתמודד באופן פרודוקטיבי עם הפיטורין.

אשתך תעריך אותך, אם למרות הפיטורין, שלא היו באשמתך, תראה שאתה עושה בכל על מנת לחזור למעגל העבודה. האישה זקוקה לתחושה של בטחון שתקנה לה בכך שלא תכנס לדכדוך ואובדן דרך, או חוסר אונים. עליך להיות פרודוקטיבי, ולעשות את כל שנדרש על מנת למצוא עבודות. "שימור הזוגיות" תלוי הרבה במצב הזוגיות והנישואין לפני הפיטורין. ידוע, שזוגות יציבים עם רמות גבוהות של שביעות רצון, יציבות וחום מתמודדים טוב יותר עם מצבי משבר.

מצב מתמשך של stress (מועקה), מתח וחרדות משפיעים על בריאותו של הפרט, מערערים את מערכת החיסון הטבעית וחושפים את האדם לתחלואה. ככל שפועלים באופן מעשי על מנת לצאת מהמצב ככל שהמערכות הרגשות והגופניות יחזרו לתקינות כך הפעילות המינית תשתפר. קיימת השפעה על תפקוד המיני. מצב של מתח וחרדה מתמשכים משפיע על רמת הדחף המיני, ובמילא גם על התפקוד המיני. גברים עשויים לחוות הפרעות בזקפה, שפיכה מוקדמת וירידה משמעותית בדחף המיני. נשים עשויות לחוות ירידות בדחף המיני וקושי להגיע לאורגזמה. יש לדעת כי מדובר במצב זמני שיתוף עם חלוף תקופת המשבר – המתח, סביב הפיטורין. במקרים חמורים כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

*עמי שקד הוא פסיכולוג קליני וחבר סגל במרכז ללימודים אקדמיים