"הגעתי לירושלים עם מטרות אישיות וקבוצתיות ואני הולך להגשים אותן"

כשפגשתי את אורי יצחקי באימון לקראת היציאה עם נבחרת העתודה לאליפות העולם ביפן הוא היה בשמיים. לא הרבה זמן לפני זה הוא עזב את מכבי רעננה לטובת חוזה משופר בהפועל ירושלים והבטחה אישית מיורם חרוש להיות שחקן חמישייה. ביפן, למרות האכזבה הקבוצתית, היה לו טורניר טוב והשמועות דיברו על הצטרפות לנבחרת הבוגרת באליפות אירופה בטורקיה. שם, מתישהו בסוף אוגוסט, התחיל החורף של יצחקי.

אחרי שלוש שנים במאבקי התחתית של הרצליה והמון דקות פרקט, החליט יצחקי שבשלב זה של הקריירה עם מאבקי התחתית הוא גמר והלך לרעננה. אלא שדווקא אז, אחרי כמה שנים מוצלחות בצמרת, נפלה רעננה לעונה גרועה. משחקי הסופרוליג הפכו מחוויה לסיוט וגם בליגה העניינים לא הלכו כמו שכולם קיוו. בסוף העונה הגיע יורם חרוש והציע ליצחקי משבצת מרכזית ב"סניף מלחה" של נבחרת העתודה שבנה מסביבו. יצחקי לא חשב פעמיים. במשחקים הראשונים במוקדמות הליגה האירופית הוא עוד שיחק בסביבות 20 דקות לערב, אבל אחר כך הוא התחבר יותר ויותר לספסל. משחקן חמישייה בפוטנציה הוא הפך לשחקן השמיני בכמות דקות המשחק בירושלים. בראיון ערב המשחק עם דנמרק כבר נשמע יצחקי לגמרי אחרת מהבחור שפגשתי לפני שלושה חודשים.

- אורי, מה בדיוק קרה איתך בירושלים?

אורי: "מבחינת האווירה והמקום באמת שהכל אחלה. מבחינה מקצועית לא התחלתי טוב את העונה ונכנסתי לכדור שלג של כושר לא טוב. המעבר לירושלים היה לי קשה גם מבחינת החיים הפרטיים. דברים שלא קשורים לכדורסל השפיעו עלי וזה עדיין לא עבר, אבל אני מקווה שאני אצא מזה. זה תהליך ותקופה שכל אחד עובר ואני מקווה לצאת מזה מחוזק כי אני יודע שהיו ציפיות ממני כשבאתי לירושלים. אני בטוח שבסוף העונה אני וירושלים נהיה שבעי רצון"

- בשלוש השנים האחרונות ירדת משלושים ומשהו דקות בהרצליה לעשרים ומשהו ברעננה והיום אתה בקושי עובר את העשר דקות משחק בירושלים. מתאים לך?

אורי: "בתחילת העונה לא ירדתי מ-20 דקות למשחק, אבל ההמשך כבר לא היה תלוי בצוות המקצועי. אין לי טענות לאף אחד כי דיברו איתי ועזרו לי, אבל פשוט לא הייתי טוב. אלה דברים שקשורים לחיים הפרטיים ופעם ראשונה שאני מחוץ לבית. היו לי שיחות עם כולם ולא לחצו עליי, אלא נתנו לי את הזמן".

- כשאתה רואה את הרצליה תקועה בתחתית, לא עוברת לך מחשבה לקחת את הפקלאות וללכת הביתה?

אורי: "הרבה דברים עוברים לי בראש. בגדול יש לי צ'אנס ללכת ולעזוב הכל ולחזור להרצליה, אבל בשבילי זה יהיה ללכת אחורה. ירושלים היא הקבוצה מספר 2 בארץ, קבוצה עם מסורת ואני רוצה להאמין שאני יכול להצליח בה. אז נתקלתי בכמה קשיים והשאלה היא מתי אני אחזור לעצמי. אליי אישית או לאבא שלי לא פנו מהרצליה. היו שמועות מסביב על חזרה להרצליה, אבל לא מעבר. הרצליה היא הבית שלי ותמיד יהיה לה מקום בלב, אבל אני שלם עם הצעד שלי".

- ועם בעוד חודש תהיה תקוע באותו מצב בירושלים?

אורי: "שאלה היפותטית קשה מאוד. חשוב לי לשחק ואני רוצה לשחק. אני לא אוותר כי באתי עם מטרות אישיות וקבוצתיות לירושלים ואני הולך להגשים אותן"

- מה עם יניב גרין? הוא לא מנסה לשכנע אותך להצטרף אליו?

אורי: "יניב חבר טוב ומגיל 12-13 אנחנו ביחד כל הזמן. ברור שהוא רוצה שאני אחזור, אבל בסך הכל הוא מעריך את הבחירה שלי. הוא לא אחד שיושב על הראש".

- הייתם שלישיה, טל בורשטיין, גרין ואתה, איפשהו אתה נשארת מאחור.

אורי: "מבחינת הנבחרת הייתי בסדר דווקא. לטל התחברו הדברים יותר מוקדם. ליניב בקטע האישי גם הולך טוב למרות הבעיות של הרצליה. תשמע, אני מאמין שאם הם הצליחו גם אני יכול להצליח. אני בסך הכל צעיר מהם בשנה ואני מתחיל להתבגר ומנסה להדביק את הפער מהם. כרגע זה עוד מוקדם לדבר כי אני עוד לא מצליח בהפועל ירושלים"

- מה חסר לך כדי להיות שחקן יותר טוב?

אורי: "היציבות בקליעה בעייתית אצלי. אני יכול לקלוע 3 מ-3 מהשלוש ואחר כך להיות 0 מ-6. גם בעונשין אני ככה. אני עובד על זה המון לבד ומקווה שזה יבוא בסוף".

בקיץ האחרון עוד היה יצחקי ברשימת המועמדים לנבחרת הבוגרת. מכת הפציעות שנפלה על החבורה של קצורין והטורניר המוצלח של יצחקי ביפן כמעט וסידרו לו מקום בנסיעה לטורקיה. אבל רק כמעט. פתאום הגיעה פציעה בצלעות ויצחקי נשאר בבית. ערב המשחק עם דנמרק הוא יושב בבית של ההורים בהרצליה ורואה את הח'ברה שלו מהעתודה, גרין, בורשטיין, משה מזרחי, שחר גורדון ואפיק נסים (שנופה בינתיים) ממשיכים באופן טבעי לבוגרת.

- לא צובט לראות את החברים שלך מהעתודה (גרין, בורשטיין, מזרחי, גורדון) הופכים לחברים מן המניין בבוגרת כשאתה נשאר בבית ?

אורי: "בטורניר של העתודה בקיץ הייתי אחד המובילים, אבל נפצעתי. עכשיו לא הגיע לי להיות בנבחרת וברור שזה צובט. אבל כולם חברים טובים שלי והלוואי שיצליחו בסופו של דבר. זו שאלה של זמן. אני עוד אהיה שם".

עכשיו הכל בידיים של יצחקי. בפעם הראשונה בקריירה הוא צריך להתמודד עם תקופה לא טובה, ועוד בקבוצה עם קו אחורי הכולל את ברק פלג, מאיר טפירו, אמיר כץ, למונט ג'ונס ומשה מזרחי. לא קל יהיה ליצחקי לקבל בחזרה את הדקות האבודות. המשחקים מול רעננה, מכבי ת"א ומ.כ חיפה בחודש הקרוב יכולים להיות בדיוק אלה שיחזירו אותו לעניינים ולמגרש. אם לא - הדרך מירושלים להרצליה נראית קרובה מתמיד.