"אדם טוב נרצח רק כי הוא ערבי"

(צילום: איתי חסיד, עריכת וידאו: ענת ברק)

"הוא היה אדם טוב, עזר תמיד ליהודים ולערבים. למה רצחו אותו? כי הוא ערבי?", כך אמרה היום (חמישי) אחותו של נהג המונית תיסיר קראקי שנרצח לפני שנתיים על ידי ג'וליאן סופייר, לאחר שבית המשפט החליט כי סופייר אינו כשיר לעמוד לדין, בעקבות חוות דעת רפואיות שהוגשו בעניינו. משפחתו של הנרצח לא קיבלה את הקביעה, וממשיכה להאמין שקראקי נרצח רק בשל מוצאו.

אחיו של הרוצח הודה לעורכי דינו של אחיו, ואמר כי הוא מאמין שאחיו חולה נפש, ולכן מקומו אינו בכלא אלא בבית חולים פסיכיאטרי. עורכי הדין מצדם טענו כי "הבחירה לרצוח ערבי היא מקרית. באותה מידה הוא יכול היה להחליט לרצוח ג'ינג'י".

עו"ד ענת בן זאב מהפרקליטות הגיבה להכרעת הדין: "נקרא את ההחלטה ונלמד אותה. בסופו של יום משמעות האשפוז שהוא יהיה סגור במוסד פסיכיאטרי עד שוועדה תקבע אחרת. לא ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום כיוון שבית המשפט קבע שהוא היה לא שפוי בזמן הרצח".

ביהמ"ש דחה לפני כשלושה חודשים את בקשת הפרקליטות למינוי פאנל מומחים לבדיקת שפיותו של סופייר ובכך קיבל למעשה את חמש חוות הדעת שהוגשו מטעם ההגנה שקבעו כי סופייר לא היה שפוי בעת ביצוע הרצח. משפחתו של קראקי אמרה לאחר הדיון: "אנחנו מחכים לחוק מאלוהים. בארץ הזו אין חוק".

לפני כשנתיים נמצאה גופתו של קראקי בדירה ברחוב יונה הנביא בתל אביב. על הגופה נמצאו סימני אלימות קשים. לפי כתב האישום, קראקי הסיע את סופיר במוניתו מירושלים לתל אביב. כשהגיעו, סופיר הזמין את הנהג לעלות לדירתו, שם שיסף את גרונו ודקר אותו עשרות פעמים. זמן קצר לאחר מכן הוא נעצר באמצע הרחוב, כשבגדיו מגואלים בדם והודה: "החלטתי לרצוח ערבי".

לפני כשנה הודה סופייר, שיוצג על ידי עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי, בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, קרי רצח נהג המונית, אך טען כי בזמן ביצוע הרצח לא היה אחראי למעשיו בשל מצבו הנפשי. מנקודה זו עבר שלב ההוכחות במשפט להתמקד בשאלת שפיותו או אי שפיותו של הנאשם.

בין השאר נודע כי בעיותיו הנפשיות של סופייר נרשמו עוד בצרפת כשהיה בן 14. ואילו מדברי השופטים בהכרעת הדין עולה כי מחלתו הנפשית זוהתה באופן ברור לאחר שגויס לצה"ל, ממנו שוחרר כעבור פחות מחודש ימים בעקבות חוות דעת של פסיכיאטרים צבאיים.

בסיכום דבריהם אמרו שופטים כי "התביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להסיר את הספק שעוררה ההגנה בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלתו (של סופייר – נ"נ) לבין ביצוע הרצח" והכריזו עליו כעל מי שאינו בר עונשין והורו על אשפוזו בבית חולים לחולי נפש.

מהראיות שעלו במהלך המשפט הסתבר כי במקביל למחלת הנפש שלו, פיתח סופיר שנאה לסביבתו והשתכנע כי הוא צריך להמית את מושא שנאתו – ערבים מוסלמים: "וכך, בשל מחלתו ובעקבות ציוויים מסתוריים, הזיות ומחשבות שווא, הוא הגיע למסקנה כי עליו לרצוח ערבי וכי מעשה זה הינו מעשה טוב אשר השפעתו תהיה ברוכה", כתבו השופטים.