איך אפשר להצליח במשרד הכי מקולל?

תיק החינוך הוא כמעט טרגי, אבל אם גדעון סער יעשה את הדבר הנכון במשרד החינוך, יש סיכוי לפרס ישראל

רועי כ"ץ
31/03/2009

גדעון היקר,

ברכות על המינוי לתפקיד שר החינוך. גם יריביך המושבעים במערכת הפוליטית יתקשו לטעון שלא קנית ביושר את תפקידך בממשלה. אתה מצויד בכישרון, ניסיון פוליטי עשיר וגם לא מעט קסם אישי שהפכו אותך למחוקק יעיל ולחביב התקשורת, שאינה ידועה בנטיותיה הימניות.

ראשית, אזהרה: תיק החינוך הוא הטרגי שבין תיקי הממשלה. גם אם תצליח בו מעל ומעבר לא תזכה לראות בימי כהונתך את הפירות. זהו המשרד בו אוכלים את הכישלונות של השרים שכיהנו 20 שנה לפניך ומאכילים בהישגים או במחדלים את אלה שישרתו בו בעוד שני עשורים לפחות.

הדבר המשמח ביותר במינוי הוא שאינך איש חינוך. מעולם לא היית מורה, מנהל, מפקח או כל פונקציה חינוכית אחרת שמשרד החינוך מיטיב להמציא בניסיון לייצר עוד משרות לעוד אנשים שאינם עושים דבר. ככל הידוע לנו, לא שרצת בחדרי מורים, לא ישבת עם תה ועוגיה בישיבות פדגוגיות או גיבשת דעה מוצקה על מערכי שיעור מול הרצאות של מפמ"ר מקצוע כזה או אחד. למעשה, סביר להניח שכלל אינך יודע מה זה מפמ"ר - וטוב שכך.

מחשבה חופשית, משמעת ברזל

העובדה שאינך נגוע בקשר אישי או מקצועי למערכת החינוך הכרחית. שכן הסיכוי היחיד שלך להצליח בתפקיד הרם הוא לשכוח מנושאי חינוך ולהתרכז בניהול. להתחיל לנסות ולגלות להיכן הולכים מיליארדי הדולרים אותם מזרים משרד האוצר עבור הישגים ירודים של התלמידים, מוסדות חינוך מתפרקים ומורים שכל קשר בינם ובין חינוך מקרי בהחלט.

זה הזמן להחליט מיהו הלקוח של מערכת החינוך; התלמיד, ההורים, מדינת ישראל או ארגוני המורים. אם תצליח להבין כמה אגורות מכל שקל של משלם המיסים מוצאות דרכן אל התלמיד או אל כיתות הלימוד, לא רק שתצליח בוודאות בתפקידך אלא תבטיח גם את פרס ישראל על מפעל חיים.

אל תתעסק ברפורמת דברת, בארון הספרים היהודי, בתוכניות ליבה, בחינות בגרות או מבחני מיצ"ב. כל אלו היו ספינים של שרי חינוך שהבינו כי רק הסחת הדעת ממצב מערכת החינוך תאפשר את המשך הקריירה הפוליטית שלהם. זרוק החוצה את כל הארגונים ועמותות שהשתלטו על סדר היום בבתי הספר. יש די כסף במערכת החינוך. אם סדר העדיפויות ישתנה, לא יזדקקו בתי הספר לעמותות שיממנו שעות לימוד תמורת השפעה על התכנים.

זה הזמן לחזור לבסיס. מעט מקצועות, הרבה שעות. מחשבה חופשית, משמעת ברזל. התלמיד במרכז, לא ההורים. להחיות את מעמד המורה, לרסק את ארגוני המורים. לתגמל מורים מצוינים, לפטר מורים גרועים. הכל הגיוני מאוד ופשוט מאוד, אבל דורש זוג ביצים מפח. פעם אמרו שראשי ממשלה באים ממשרד הביטחון, תעשה קצת במערכת החינוך סדר גדעון, ותראה איך ההורים בישראל שולחים אותך היישר לפסגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully