פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בסביבה עויינת

      לא קל להיות השר להגנת הסביבה ולהיאבק למען ערכי הטבע מול אינטרסים כלכליים. צרור עצות לגלעד ארדן

      גדעון עזרא ייזכר כשר להגנת הסביבה שזכה לכינוי "אנטי סביבתי" מארגוני סביבה שונים, ואף מכמה מחבריו בכנסת (משה גפני ודב חנין, לדוגמה) שעמלו על הצעות חוק סביבתיות. אנשי הארגונים הטיחו בו ביקורת על החלטותיו בנושאים רבים, וטענו שלא טובת הסביבה היא שמובילה אותו. טענות אלה נשמעו בעקבות מקרים בהם היו החלטותיו מנוגדות לרצונות הארגונים הירוקים – אי הבעת התנגדות להקמת תחנת כח פחמית נוספת באשקלון, התנגדות לחוק "המזהם משלם" בטענה כי יהיה בלתי אפשרי לאכוף אותו, אישור בנייה בשטחים פתוחים בעלי ערכי טבע ייחודיים ("מרשם" בחבל לכיש לדוגמה), נקיטת יד קלה כלפי מפעלים מזהמים בחיפה ועוד.

      עם זאת, חשוב לזכור שתפקיד השר להגנת הסביבה דורש השגת פשרות רבות. גם כשטובת הסביבה היא שמובילה את הדרך, הרי שקשה לנצח בכל החזיתות, במיוחד בעת משבר כלכלי בו לכל יזמות יש ערך חברתי כלשהו של ייצור מקומות עבודה ועזרה לצמיחה. בתקופה כזאת נתפסים האינטרסים האקולוגיים כשוליים ולעיתים גם ככאלה שעלולים להפריע להתאוששות המשק.

      אם כך, התפקיד דורש לחימה עיקשת במניעים כלכלים של מתנגדים, ומצד שני הבנה של המציאות בה אנחנו חיים. בעולם המערבי בכלל ובאיחוד האירופי בפרט קיימת ההבנה שהמאבק לצדק סביבתי חשוב לקיומנו לא פחות מכלכלה משגשגת. בישראל תובנה זאת היא נחלתם של מעטים (הן מצד הממשל והן מצד האזרחים). גם הנחלת הערכים היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד. לאור העובדה שישראל רחוקה שנות אור מבחינת חקיקה ואכיפה בענייני סביבה משאר המדינות המערביות, ברור שהשר עזרא היה צריך לפנות את מקומו גם אם קדימה היתה חלק מהקואליציה.

      איומים, אתגרים וסכנות

      השר הבא להגנת הסביבה יתמודד בקדנציה הנוכחית עם אתגרים רבים ומגוונים, שהעיקרי בהם הוא נושא השטחים הפתוחים. דו"ח החברה להגנת הטבע קבע השנה כי הסכנה המיידית למערכות אקולוגיות רבות מגיעה מכיוון הממשלה, ממנהל מקרקעי ישראל ומיזמים פרטיים. עידוד ממשלתי של התיישבות בודדים במרחבים פתוחים בגליל, בהרי יהודה ובנגב, הכשרה סיטונית של בנייה בלתי חוקית במגזר הבדואי בנגב, איומי בנייה תמידיים על הרי ירושלים, וקידום מסיבי של סלילת כבישים וקידוחי נפט במדבר יהודה - כל אלה הם רק חלק קטן משמונים ואחד איומים על הטבע ועל השטחים הפתוחים בישראל של שנת 2009. איומים שלגביהם יצטרך השר לקבל החלטות כואבות.

      בנוסף יצטרך השר להתוות מדיניות מסודרת בכל מה שנוגע למאבק המשרד מול המפעלים המזהמים. האם יחשוף המשרד שיניים או ימשיך להתנהל כסכיזופרן, כשיד אחת מאשימה ותוקפת את המפעלים והיד השנייה לא דואגת לאכיפה ובטח שלא לענישה מספקת?

      השנה גם יוחלט סופית על עתיד התחנה הפחמית שעתידה לקום באשקלון. על רקע גילוי מצבור הגז האדיר בחופי חיפה, יהיה על השר להחליט אם הוא נכנס לעימות מול משרד התשתיות והאוצר ועוצר את הפרויקט. השר יצטרך לזכור שמולו עומדת קהילה סביבתית רחבה שרק הולכת וגדלה מדי יום. קהילה שמיוצגת על ידי עשרות ארגונים, ובראשם ארבעה ארגונים חזקים שלא עשו לגדעון עזרא חיים קלים: "אדם טבע ודין", "החברה להגנת הטבע", "צלול" ו"מגמה ירוקה".

      רקורד לתפארת

      חברי כנסת ושרים שונים הצטיינו בחקיקה סביבתית בשנים האחרונות - דב חנין, הרב מיכאל מלכיאור, משה גפני, שלום שמחון, אופיר פינס, גדעון סער ועוד. האיש שקיבל את התפקיד הוא גלעד ארדן, שאף זכה ב"גלובוס הירוק" לשנת 2008. ארדן יזם את החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים, שנחשב לגולת הכותרת הסביבתית שלו.

      הבעיה היא שעישון צריך לעניין את הנאבקים למען הסביבה כמו שגניבת מכוניות צריכה לעניין את שר הביטחון. עוד הצעת חוק עליה חתום ארדן שטרם אושרה, היא "הפחתת גזי חממה". כל זה לא מספק. נראה שאין מועמד ראוי לתפקיד, ושנדרש איש מקצוע שעשייתו מוכחת ושמאבקו טרם הסתיים.

      הבחירה שלנו היא עו"ד ציפי איציק-איסר, מנכ"ל "אדם טבע ודין". העמותה בראשותה של איסר כוללת אנשי מקצוע מתחום המדעים והמשפטים, ועוסקת יותר מכל - ובניגוד לרוב העמותות האחרות - בעבודה בכנסת, מול המחוקקים. לאיסר רקורד עשיר של מאבק ועשייה: מעבר אגד ודן לשימוש בסולר דל גופרית, עתירה נגד החלטת שר התשתיות לשעבר, אביגדור ליברמן, להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון וחברות במשלחת הארגונים הסביבתיים לוועידת האקלים בבאלי.

      בנוסף, איסר מנהלת כבר שנים את המאבק למנוע הקמת עיר הבה"דים, לטיפול בשפכי חיפה כימיקלים, ואת ההליכים הפליליים נגד המפעלים המזהמים ברמת חובב.

      מפאנל שקיימה עמותת אט"ד לאחרונה, נעדר השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. על כך אמרה אז עו"ד איציק-איסר: "אין לי אלא להצר על כך שבסוף כהונתה של הממשלה, כארגון סביבתי פעיל, אדם טבע ודין לא יכול לעמוד לצידו של השר להגנת הסביבה ולהתגאות בהישגים משותפים למען הסביבה, אלא נותרים עם קרע מול השר. למעשה, לא פעם מצאנו את עצמנו לוקחים על עצמינו את המשימה שלו - להגן על האינטרס הסביבתי בפני הממשלה". חבל שאיציק-איסר לא תוכל לעשות זאת מתוך הממשלה.