רדיוהדאייק

רדיוהד, ובצדק, כל כך סובלים מהעיסוק ביחסי ציבור. אני, מטבעי, ממש מזדהה איתם, כך שהייתי צריך לעבור הרבה סבל ב-18 החודשים האחרונים, עת יצאו ללהקה הכי טובה בעולם (ככה אומרים עליהם כל מיני אנשים) שלושה אלבומים. שניים מהם, "קיד איי" ו"אמנזיאק", הם בעצם אלבום אולפן אחד שהופרד בלידתו, ועכשיו יצא גם אלבום הקלטות חיות, "I Might Be Wrong". לא אלבום הופעה חיה, אלא כזה שמורכב משירים שהוקלטו בהופעות הלהקה בשנה האחרונה באירופה. האמת היא שבהשוואה לקודמיו, האלבום החי של רדיוהד מיוחצן די באיזי, ככה שאפשר להפסיק לסבול.

הבעיה היא שאין ממש ממה להתחיל לשמוח. הבן החדש למשפחת יורק, שמתייחס ומכסה את קידאמנזייק, לא מספק חצי מההתרגשות ששני אלבומי האולפן הביאו מהבית. הבעיה היא לא בגירסאות החיות של השירים. הן אינן סובלות מחוסר מעוף או מפיזור יתר. “The National Anthem" הפותח מתאפיין כאן פחות בניחוח ג'אזי-על-סף-התמוטטות-עצבים ויותר בסאונד ניו ווייבי שיושב בהתאמה מלאה עם מה שהלך בחומרים האחרים בקידאמנזייק. “Like Spinning Plates" מרגיש נכון כשהוא מבוצע בדואט לפסנתר ותום יורק. “Idoioteque" נמסר בצורה סוחפת וחזקה, כשמיד אחריו (בהחלטה מבריקה) מבוצע "Everything In Its Right Place" הנהדר שפתח את "קיד איי" ואת הסאגה הרדיוהדית הנוכחית, ושמוגש כאן בצורה מבולגנת ומחמיאה, גם אם לא מהפכנית בהשוואה למקור. מחיאות הכפיים הקצובות במהלך פתיחת השיר מאפשרות חוויה די סוריאליסטית. לא הייתי יכול לחשוב על משהו כל כך רחוק.

אם כן, הבעיה היא לא עם הביצועים. גם לא עם בחירת השירים המאוד מסוימת. אז מה בכל זאת מרסן את ההתרגשות? יכול להיות שהעניין הוא בראשוניות שהיתה באלבומים הקודמים, וכבר אינה נוכחת. על כל פנים, אם על קידאמנזיאק הייתי ממליץ לכל אחד לשם התנסות, אזי על האלבום החי אני ממליץ בעיקר למעריצים של רדיוהד (שסביר להניח שגם אם ימכרו להם תחת אותו השם את עשרת הגדולים של חני נחמיאס בגירסת קלטת ללימוד בס למתחילים הם ישמחו – אבל זה לא משנה, זו גדולתם, ובכל מקרה האלבום הוא אלבום טוב).

ועוד משהו לסיום. בסוף הדיסק ישנו ביצוע בליווי גיטרה אקוסטית בלבד ל ”True Love Waits", שיר פחות מוכר, ובשומעי אותו אני נזכר בזמזום הזה שמדבר על כך שתום יורק פוזל לעבר הגיטרה. האלבום הזה, אלבום ההקלטות החיות, הוא אלבום בדרך למשהו, בין שתי נקודות. ייתכן מאוד שהאלבום הבא של רדיוהד יהיה אלבום גיטרות, ואז באמת נוכל לשמוח (מה לעשות, הקטע הזה עם הגיטרות עובד).