לצמחונית שלום

לפני חצי שנה יצא הטור הזה לדרך. "מיומנה של צמחונית". הטור התחיל כשיתוף של הקוראים בחוויות האישיות שלי כצמחונית. אלא שעם הזמן, הכתיבה גרמה לי לחשוב על הנושא, להתעמק בסוגיות קשורות כגון זכויות בעלי חיים, איכות הסביבה וטבעונות, לשאול את עצמי ואת הקוראים שאלות, לגלות דברים חדשים על העולם הסובב אותי ועל עצמי וגם להיחשף לתגובות שלכם, הקוראים: תגובות של הזדהות לצד אי הסכמה, תיקונים עובדתיים, בקשות לנושאים לטורים הבאים כמו גם בקשות לשנות כיוון ולהפסיק מגמה מסוימת.

היו כאן תגובות ענייניות והיו תגובות מקנטרות וענייניות פחות. ובעיקר, היה דיון. דיון ער, סוער מלוהט לעיתים, בין צמחונים לאוכלי בשר, בין טבעונים לצמחונים, בין אנשים שהרגישו צורך להגן על זכותם הבריאותית והמוסרית לאכול בשר לבין אלה הרגישו צורך לחלוק על דעתם. הרבה מהרעיונות לטור שאבתי מהמידע שהופיע בתגובות, וזו רק דרך אחת שניזונתי בה מהתגובות, ועל כך אני מכירה לכם תודה.

כתיבת הטור עזרה לי לגבש תפיסת עולם מוצקה ועקבית יותר לגבי נושא הצמחונות. כך למשל, לפני שהתחלתי לכתוב לא היה לי מושג שג'לטין מכיל עצמות מרוסקות וכך אכלתי אוכל שהכיל ג'לטין ובלי להתכוון, הפרתי את ההחלטה להתנזר מבשר. דרך מספר תגובות למדתי שגם חלק קטן מהבירות, גינס למשל, אינן צמחוניות לגמרי כי בתהליך הייצור שלהן משתמשים בחומר בשם isinglass שמקורו בדגים. לא שאני חובבת גינס, אבל עכשיו אני יותר מודעת לעצם הצורך לבדוק את הבירות שאני כן נוהגת ללגום. רובן, אני שמחה לציין, צמחוניות. רשימת הבירות הצמחוניות והטבעוניות מופיעה פה:

כתיבת הטור גם חידדה אצלי את העימות בין אידיאולוגיה, מוסר ונוחות. כנראה שחסידת אומות עולם אני לא, כי למרות שעקרונית הייתי שמחה להיות טבעונית ולחיות חיים שאינם כוללים ניצול של חיות בשום דרך, אני עדיין לא טבעונית, גם לא בדרך, ואני לא מתנזרת מבגדי צמר. מה שכן, גם פה הטור עזר לקדם אותי עוד צעד או שניים בדרך הנכונה. לא עוד נעלי עור, ובעקבות תגובה שהעלתה את נושא מילוי שמיכות הפוך, כנראה שמהרכישה הבאה והלאה יחמם אותי בלילה פוך סינתטי ולא פלומת אווזים.

הרבה מהידע שצברתי על צמחונות, טבעונות, תעשיית הבשר, זכויות בעלי חיים והקשר בינם לבין איכות הסביבה אני חבה לטור הזה ולתחקיר שערכתי מדי שבוע. כמעט תמיד, הגעתי במהלכו לאתר של אנונימוס, שמכיל כמות עצומה של מידע ידידותי למשתמש. ואני שמחה לציין שאת החומר הקשה יותר לעיכול - התמונות וקטעי הווידאו המזעזעים – הם לא שמים בעמוד הראשי. מומלץ בכל פה.

ולבסוף, אומרים שכל הפוסל במומו הוא פוסל. באתי לנפץ מיתוסים על צמחונות וצמחונים והבנתי – שוב, באמצעות תגובה של אחד הקוראים - שגם אני נגועה בדעות קדומות או לפחות סטריאוטיפיות. כן, הפתיע אותי לגלות שראש המוסד, מאיר דגן, צמחוני. הפתיע אותי לגלות שספורטאים חסונים צמחונים, והופתעתי לגלות שישנם לא מעט הוגי דעות יהודים שרואים בצמחונות דרך חיים ואפילו נעלה. כל אלה הפתעות משמחות כמובן.

תודה לכל מי שקרא והגיב, תודה לכל מכריי וחבריי שעזרו ברעיונות לטור, שהאירו את עיניי, שניהלו איתי דיונים פנים מול פנים וברשת ושקראו את הטור בעקביות מדי שבוע. היו שלום ותודה על (ההימנעות מאכילת) הדגים.