פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יותר טוב כמעט מכלום

      המכון לטיהור השפכים בחיפה מתהדר בכך שכמעט כל המים שעוברים דרכו מגיעים לשימוש חקלאי. עמות צלול: "איכות המים לא מספקת"

      הישג למכון הטיהור בחיפה: 99.7% מכמויות הקולחין (מי שפכים שעברו טיהור) שהופקו על ידו, הושבו לצורכי השקיה חקלאית. מנכ"ל מכון הטיהור בחיפה אינג' עמי בן חיים מסר כי "דווקא בתקופה קשה זו של בצורת ומחסור במים שהולך ומעמיק, חשוב להשיב למשק המים הלאומי כל טיפת מים אפשרית. בזכות פעילות מוצלחת של עובדי מכון הטיהור, הצלחנו להשיב השנה כ- 34.9 מיליון מ"ק קולחין לצורכי השקייה חקלאית"

      ממכון הטיהור נימסר כי מזה מספר שנים בהתאם להחלטת רשות המים, כל הקולחין המופקים במכון הטיהור בחיפה, מיועדים לשימוש חקלאי, כך שלמעשה כל החקלאות בעמק יזרעאל מושתתת כיום על אספקת קולחין ממכון הטיהור בחיפה.

      בזכות פעילות הנהלת מכון הטיהור בחיפה, הוקם והחל לפעול בשנת 2006 מאגר נוסף לקולחין בנפח 5 מיליון מ"ק בכפר ברוך שבעמק יזרעאל. המאגר מאפשר איגום לכל כמויות הקולחין גם בתקופת החורף, כאשר אין ביקוש למי קולחין.

      האמנם?

      לדברי מנכ"ל מכון הטיהור בחיפה אינג' עמי בן חיים, "זו השנה השלישית ברציפות שבה אנו מצליחים להשיב למשק המים הלאומי 99% מכמויות הקולחין שאנו מפיקים. הגידול המשמעותי בהשבת קולחין נבע בעיקר מגידול בביקוש לקולחין של המגזר החקלאי ובהגדלת נפח איגום לקולחין". אינג' בן חיים מדגיש כי, "איכות הקולחין המופקת כיום במכון טיהור חיפה גבוהה מאוד ועומדת בדרישות המחמירות שנקבעו בתקן ענבר לצרכי השקיה חקלאית".

      בעמותת "צלול" מבקשים להעמיד דברים על דיוקם, שכן המצב לא אידיאלי כמתואר. עזר פישלר, סמנכ"ל העמותה טוען כי "איכות השפכים המדוברת היא ברמה שניונית, המוגבלת בשימוש עקב איכותה (לא ניתן להשקות עימה את כל סוגי הגידולים החקלאיים), בעוד שבישראל, הרמה הנדרשת לאיכות השפכים היא רמה שלישונית שאינה מוגבלת בשימוש. על פי נתוני עמותת "צלול", צרכני הקולחין של איגוד הערים נאלצים כיום לחטא את הקולחין שהם מקבלים מהאיגוד על מנת שיוכלו לעשות בהם שימוש חקלאי יעיל שיתקרב לרמה השלישונית. איגוד הערים התחייב בעבר לשדרג את מכון טיהור השפכים שלו לרמה שלישונית, אך עד כה - לא קרה דבר.