חברי הכנסת לשעבר נכנסו למעגל האבטלה

"הבשורה שנותרתי מחוץ לכנסת נחתה עלי כמו רעם ביום בהיר. ביום אחד נהפכתי לאדם פנוי. היה לי הלם כפול: הן בגין המכה שחטף גוש השמאל, שצנח במספר המנדטים, והן ברמה האישית" - כך מספרת זהבה גלאון, לשעבר יו"ר סיעת מרצ, ששימשה כחברת כנסת בעשור האחרון, עד לבחירות האחרונות שבהן מצאה את עצמה מחוץ למשכן גלאון היא רק אחת מ-39 הח"כים שנפלטו מהכנסת ה-18.

למעט ח"כ רן כהן, שפרש ביוזמתו, היו האחרים מעוניינים להמשיך לשבת בכורסאות עור הצבי במליאה גם בכנסת הנוכחית. ואולם המחוקקים שנהגו להגיש שאילתות והצעות לסדר לנוכח הגידול באבטלה, נהפכים עתה למספרים בסטטיסטיקה שבה עסקו. "אפשר היה לעשות קריירה רק מהמנחמים. כל כך הרבה אנשים צילצלו לנחם אותי על כך שלא נכנסתי לכנסת ה-18", מספר ח"כ לשעבר מטעם סיעת קדימה, פרופ' מנחם בן ששון. "אחד הבכירים שהתקשר אלי שאל אותי מדוע ברשימות המפלגתיות משריינים רק מקומות לנשים, לעולים ולמגזרים ולא לח"כים החרוצים והאקדמאים שעזבו תפקידים בכירים והצטרפו לכנסת ולפוליטיקה".

טענתו של בן שושן על כך שח"כים חרוצים אכן נאלצו לעזוב את הכנסת נכונה: בין "המפוטרים" גם ח"כים ששרפו שעות רבות בדיונים ולא נראו כמעט במזנון. בשבוע שעבר הם החזירו את מכוניות הליסינג לכנסת, והזדכו על הציוד - באפשרותם לרכוש את הריהוט והמחשבים שרכשו ללשכתם מחוץ לכנסת במחיר נמוך. כיום, כשהם בני 40-50, הח"כים לשעבר יתרוצצו עם דפי קורות חיים בין האנשים שאותם פגשו בקריירה הציבורית, וינסו למנף את הקשרים. עם זאת, לרובם יש תקווה אחת ברורה: לחזור לכנסת ה-19.

בינתיים, צפויה לח"כים היוצאים תקופה לא פשוטה. אם בעבר, היו נבחרי הציבור "נחטפים" עם סיום כהונתם לתפקידים בדירקטוריונים ובחברות כלכליות גדולות, הרי שכיום, אולי בהשפעת המיתון, המצב נראה הרבה פחות מבטיח.

13 שנה שימש דוד טל, 61, חבר בכנסת ישראל. הוא נבחר ברשימת ש"ס, עבר לעם אחד ומשם לקדימה. בפריימריז בקדימה נמנה עם מחנה מופז, והשתלב במקום 37 ברשימה לכנסת. מתפקדי המפלגה העדיפו צעירים ומחוקקים בעלי רקורד ציבורי, ולאו דווקא בעלי ניסיון פרלמנטרי עשיר. בכנסת הוא נחשב עצמאי מדי, וערב הבחירות דחה הצעות להתמודד על מקום במפלגה אחרת.

"אני מרגיש פספוס מכך שלא נבחרתי לכנסת, משום שבית המחוקקים הוא מקום בעל יכולת השפעה על תחומים רבים ומאפשר למצוא פתרונות להרבה בעיות", מודה טל. "כמי שרגיל לעבוד ולהשפיע למען הציבור, אני מרגיש שאי-בחירתי היא הפסד. מי שנותר בחוץ מרגיש כמו יתום, כי אין לו יכולת השפעה".

טל שימש בקדנציה היוצאת יו"ר ועדת הכנסת, ופעל לצמצומו של חוק ההסדרים במשק. הוא ניהל ביד רמה את דיוניה של הוועדה, שחוקקה את החוק המסדיר את עבודת הלוביסטים, והדף את הלחצים שהופעלו לצמצום השפעתו של החוק.
בשבוע הראשון לכינונה של הכנסת ה-18 יושב טל בבית ומרבה לקרוא. "אני בודק הצעות מכל הכיוונים", הוא אומר. "אני מניח שאשאף לקבל תפקיד כלכלי-ניהולי. עוד לא קיבלתי הצעות עבודה. החברים מצפים שאחזור לכנסת הבאה".

גיל: 61
מפלגה: קדימה (מקום 37 ברשימה)

עיסוקים קודמים: סמנכ"ל רשת החינוך של ש"ס אל המעיין, חבר מועצת עיריית ראשון לציון, חבר הנהגת ההסתדרות
תפקיד בכנסת האחרונה: יו"ר ועדת הכנסת

חקיקה בולטת: קידם חוקים חברתיים בוועדת העבודה והרווחה - חוק המשלב את נכי הנפש בקהילה, חוק המחייב תשלום שכר מינימום על ידי חברות כוח אדם, וחוק המונע את שלילת קצבאות ביטוח לאומי מאימהות חד הוריות עובדות

התפקיד הבא: מעוניין בתפקיד כלכלי-ניהולי

לאחר שלא נבחרה לכנסת ה-18, הופתעה הח"כ לשעבר נדיה חילו (עבודה) לקבל טלפונים רבים מיהדות ארה"ב. "אמרו לי שהמדינה, ולא רק המפלגה, הפסידה מכך שאני לא בכנסת", היא מספרת. "בהיותי אשה ערבייה הקול שלי היה שונה מהקולות של הח"כים הערביים, ואין לו תחליף".

לפני בחירתה לכנסת ה-17 שימשה חילו, 55, סגנית יו"ר נעמת ומנהלת תחום מעמד האשה במרכז השלטון המקומי. בכנסת היוצאת שימשה, בין היתר, יו"ר הוועדה לזכויות הילד וקידמה הצעות חוק בעניין מעמד האשה ושוויון לאוכלוסייה הערבית.
היא הגישה יותר מ-100 הצעות חוק, שמהן רק 22 התקבלו בשלבי חקיקה שונים. בין היתר, הציעה להכיר לצורכי מס בהוצאות המטפלת ולהגדיל את חופשת הלידה מ-14 ל-16 שבועות (הצעה דומה הוגשה על ידי ח"כים נוספים, בהם גדעון סער ושלי יחימוביץ).

כעת, כשהיא מחוץ למשכן הכנסת, נטלה חילו פסק זמן: "אני מחפשת את דרכי. לא אקח תפקיד המנוגד לתפישות ולערכים שלי. אני מתלבטת בין התחום האזרחי או הממלכתי-ציבורי. תוכן התפקיד הוא שיקבע. עוד לא קיבלתי הצעת עבודה ספציפית כי יש לי מינוס - אני גם אשה וגם מהמגזר הערבי".

גיל: 55
מפלגה: העבודה (מקום 30 ברשימה)

עיסוקים קודמים: סגנית יו"ר נעמת ומנהלת תחום מעמד האשה במרכז השלטון המקומי
תפקיד בכנסת האחרונה: יו"ר הוועדה לזכויות הילד

חקיקה בולטת: הגישה הצעות חוק להכרה בהוצאות המטפלת לצורכי מס ולהארכת חופשת הלידה מ-14 ל-16 שבועות. קידמה הצעות חוק בעניין מעמד האשה ושוויון לאוכלוסייה הערבית

התפקיד הבא: מעוניינת בתפקיד בתחום האזרחי או הציבורי

ח"כ לשעבר יורם מרציאנו, 44, עזב את הכנסת וכבר פוצח בקריירה רדיופונית: מרצינאו יתחיל להגיש ביום שישי תוכנית רדיו שבועית ברדיו לב המדינה המשדר באזור המרכז. התוכנית תעסוק בחסמים ביורוקרטיים שבהם נתקלים אזרחי המדינה.

מרציאנו נכנס לכנסת ה-17 בעת שמפלגת העבודה רכבה על הגל החברתי ובראשותה ח"כ עמיר פרץ. מרציאנו התמודד על "הטיקט החברתי" והיה חבר בוועדת הכלכלה. בין היתר סייע לח"כ רן כהן (מרצ) להעביר את חוק הדיור הציבורי, העביר חוק המאפשר לנכים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית, והעלה את קריסת חפציבה על שולחן ועדת הכלכלה. ביוזמתו נחקק חוק השילוט המאפשר להחזיר את השלטים לנתיבי איילון.

מרציאנו מקבל את דין הבוחר, אבל לא שוכח לעקוץ בדרך: "העם החליט לבחור בעיתונאים ובדוגמניות. העיתונאים שתקפו את הכנסת נהפכו להיות מחוקקים. כעת חובת ההוכחה עליהם".
מרציאנו שימש בעבר עוזרו של שמעון פרס, והוא מודה שלמד הרבה ממעבידו. "העבודה עם פרס גרמה לי להתחסן", הוא מספר. "החלטתי לרסן את עצמי ולא לצאת בהצהרות לגבי העתיד. אני אוהב את הכנסת, אהבתי את העשייה ואני מקווה לחזור לאחר פסק זמן". ומה לגבי העתיד? "אני בוחן הצעות עסקיות. לא מעט אנשים פנו אלי והציעו לי עבודה. אבל עוד אין לי משהו ספציפי".

גיל: 44
מפלגה: העבודה (מקום 17 ברשימה)

עיסוקים קודמים: סגן ראש עיריית לוד, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק באזור המרכז
תפקיד בכנסת האחרונה: חבר בוועדת הכלכלה, יו"ר השדולה למען לוד, יו"ר השדולה למען התיירות

חקיקה בולטת: חוק המאפשר להחזיר את השלטים לנתיבי איילון, חוק המאפשר לנכים לנסוע בנתיב לתחבורה הציבורית

התפקיד הבא: בוחן הצעות עסקיות. בינתיים התחיל לשדר ברדיו

"לא תיכננתי שפתאום אסיים את פעילותי בכנסת", מודה הח"כ לשעבר אבשלום וילן (מרצ). "מכיוון שזה קרה, פתאום, לראשונה בחיי, יש לי זמן להרהר ולהחליט מה עלי לעשות".

וילן, 58, מכהן כחבר כנסת מ-99'. בין היתר היה חבר במילוי מקום בוועדות הכספים והכלכלה. הוא שימש יו"ר הלובי החקלאי, נלחם להקמת רשות מים ולקביעת תעריפי המים לחקלאות, ופעל לחקיקת חוק המסדיר את החקלאות האורגנית.
כחבר קיבוץ נגבה, וילן אינו מודאג מעתידו התעסוקתי. הוא קיבל הצעה לשמש יו"ר בשכר של קיבוצו - שהופרט.
"הציעו לי על דעת המושבים והקיבוצים לשמש מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל", הוא מספר. "יש לי כמה הצעות במגזר העסקי הפרטי, וגם בתחום של ארגונים ציבוריים ופוליטיים".
עם זאת, וילן מצהיר: "אני לא הולך להיות לוביסט. קיבלתי הצעות עבודה מהסקטור הפרטי והציבורי, אבל לא אעשה שום דבר הקשור ישירות עם עבודתי בכנסת".
לדבריו, הוא "מחפש עבודה שתהיה אתגר מבחינת העניין. לא בוער לי שום דבר. אני מאמין שאחזור לכנסת ה-19".

גיל: 58
מפלגה: מרצ (מקום שישי ברשימה)

עיסוקים קודמים: מזכיר הקיבוץ הארצי, ממייסדי שלום עכשיו
תפקיד בכנסת האחרונה: ממלא מקום בוועדת הכספים והכלכלה
חקיקה בולטת: פעל לחקיקת חוק המסדיר את החקלאות האורגנית

התפקיד הבא: בוחן כמה הצעות במגזר העסקי והציבורי, בין היתר את תפקיד יו"ר קיבוץ נגבה ומנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אחרי כעשור בכנסת, מצאה את עצמה גלאון, 53, מחוץ למשכן. עם הקמתה של מרצ החדשה, שאוחדה עם תנועת השמאל החדשה, נדחקה גלאון למקום הרביעי ברשימה - שהתברר כלא ריאלי. "מאות אנשים טילפנו אלי, ובהם יריבים פוליטיים מהסיעות ש"ס, הליכוד וקדימה", היא מספרת. "לקח לי שבועיים וחצי רק להחזיר טלפונים. גם המשפחה קיבלה קשה מאוד את אי בחירתי, כי היא היתה מגוייסת לעבודתי הפוליטית".

גלאון אמנם היתה יו"ר סיעה קטנה, אבל בכנסת היא עוררה תשומת לב רבה. היא שימשה יו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים ופעלה להגנה על זכויות אדם וזכויות נשים. בזכות עתירתה לבג"צ נחשפו הפרוטוקולים של דו"ח ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה, והיא אף חוקקה חוק המסדיר את מעמדם של הלומי קרב. ראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, ספג לא מעט מלשונה המושחזת.

קודם לבחירתה לכנסת, ב-99', שימשה בין היתר מזכ"ל רצ ומזכ"ל בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות אדם בשטחים.
גלאון עוד לא הספיקה להסתגל למצבה החדש. "צריך ללמוד לחיות מחוץ לכנסת", היא אומרת. "בינתיים אני עסוקה ומשתתפת בכנסים, בהרצאות ובפעילויות שלהם התחייבתי קודם לכן. אני עסוקה כעת בהעברת אלפי פניות הציבור שקיבלתי אל חברי כנסת אחרים".

גלאון מתכוונת ליטול חופש ולאחר מכן לצלול בשוק העבודה. "לא הייתי בחופשה במשך תקופה ארוכה. לאחר החופשה אתחיל לחפש עבודה", היא אומרת. "דיברו אתי על כך הרבה אנשים, אבל עוד לא קיבלתי הצעת עבודה ספציפית. אני מניחה שאשאף לעבודה בשכר בתחום הפעילות הציבורית שלי". כך או כך, גלאון רואה את עצמה חוזרת בעתיד לזירה הפוליטית.

גיל: 53
מפלגה: מרצ (מקום רביעי ברשימה)

עיסוקים קודמים: מזכ"לית בצלם, מזכ"לית רצ
תפקיד בכנסת האחרונה: יו"ר סיעת מרצ

חקיקה בולטת: כיו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים פעלה למען זכויות נשים; העבירה את חוק הלומי הקרב; עתירתה לבג"צ גרמה לחשיפת הפרוטוקלים של ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה

התפקיד הבא: פעילות ציבורית בשכר. בינתיים משתתפת בכנסים ואירועים שאליהם התחייבה בעבר

בבחירות לכנסת ה-17 שהתקיימו ב-2006 הוצנח פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, מנחם בן ששון, 58, למקום 18 ברשימת קדימה על ידי אהוד אולמרט. ראש הממשלה היוצא, שהיה בעבר ראש עיריית ירושלים, רצה לפאר את רשימתו ברקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית בירושלים.

אלא שאולמרט הולך הביתה, ומתפקדי קדימה שלחו החוצה גם את בן ששון. בפריימריז האחרונים במפלגה הגיע בן ששון למקום 35 ברשימה, ונותר מחוץ לכנסת. במהלך כהונתו שימש בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ונחשב לאחד הח"כים החרוצים במשכן. הוא נהג לכנס את הוועדה לישיבות רבות, ובכלל זה בימי ראשון וחמישי שבהן המליאה אינה מתכנסת. אם הבחירות לא היו מוקדמות, היה מעלה בן שושן להצבעה בוועדה את ההצעות לשינוי שיטת הממשל.

הפעילות הפרלמנטרית העשירה שלו לא הרשימה את מתפקדי קדימה. בכירים במפלגה אומרים שבן ששון נפל קורבן למאבק בין המחנה של ציפי לבני לזה של שאול מופז. הוא היה מזוהה עם אולמרט, וציפה לתמיכה משני המחנות של בכירי קדימה - אך אלה העדיפו לראות אותו בחוץ.

בן ששון נשוי לעדה - בתו של מנהיג המפד"ל, השר והח"כ לשעבר ד"ר יוסף בורג המנוח. גיסו, אברום בורג (אח של עדה), שימש יו"ר הכנסת. עם פרישתו ב-2003 השתלב בורג בעולם העסקים והגיע למפעל ויטה פרי גליל, אך בן שושן חוזר אל ספסלי האקדמיה.
הכנסת שללה מבן ששון את דמי ההסתגלות בסך 60 אלף שקל, משום שהוא צבר פנסיה בגובה של 70% משכרו מהאוניברסיטה. את הפנסיה שלו יוכל לקבל רק בגיל 67.

"בימי ראשון אלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל על תולדות היהודים בימי הביניים", מפרט בן שושן את תוכניותיו לעתיד. "אני מסיים כעת לכתוב הרצאה על שיתוף הפעולה בין הוותיקן לחוקרים יהודיים. ועדת חיפוש לנשיא האוניברסיטה העברית פנתה אלי, כפי שפנתה למועמדים אחרים. היו גם שמועות שלפיהן אתמנה ליו"ר הנהלת הסוכנות. בנוסף, פנו אלי גורמים מחוץ למערכת האקדמית וגיששו לגבי הצעת עבודה".

בן שושן עוזב את הכנסת אופטימי: "אני מעריך שלא אשאר מחוסר עבודה. העבודה בכנסת היא שליחות ציבורית, אבל גם המחקר וההוראה הם שליחות". בכל מקרה, הוא מדגיש, "החברים במערכת הפוליטית מצפים לראות אותי בכנסת ה-19".

גיל: 57
מפלגה: קדימה (מקום 35 ברשימה)

עיסוק קודם: פרופסור להיסטוריה ורקטור האוניברסיטה העברית
תפקיד בכנסת האחרונה: יו"ר ועדת חוקה ומשפט

חקיקה בולטת: חוק ההוצאה לפועל המחייב את הבנקים להעמיד דיור לדיירים שפונו מדירותיהם בגין אי-עמידה בהחזר המשכנתא; חוק מימון הפריימריז, שנועד לחשוף בזמן אמת ובמהלך מערכת הבחירות את שמות התורמים למועמדים לכנסת.

התפקיד הבא: קיבל פנייה מהוועדה לאיתור נשיא לאוניברסיטה העברית, ושמו עלה אף כמועמד לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. בינתיים חזר להרצות בתחום ההיסטוריה באוניברסיטה העברית

הח"כ לשעבר משה שרוני (גמלאים), ששימש יו"ר ועדת העבודה והרווחה, כועס: "אם מפלגת הגמלאים היתה מחוקקת את החוקים שהגשתי, היינו מכפילים את מספר המנדטים שלנו ולא נשארים מחוץ לכנסת".

שרוני, 80, הגיש בין היתר הצעת חוק להגדלת קצבאות הזקנה מ-16% ל-20% מהשכר הממוצע, חוק המבטל את דמי הניהול של הגמלאים בקופות הגמל, וחוק המשווה את תנאי הפנסיה בין אלמן לאלמנה. פעילותו הרבה בוועדת העבודה והרווחה לחקיקת החוקים האלה - בניגוד לעמדת הקואליציה והממשלה - גרמה להדחתו מהתפקיד ולעזיבתו את המפלגה. הוא חבר לתנועת צדק חברתי בראשות ארקדי גידמאק, משם עבר לצומת ולבסוף חזר לגמלאים - אך כל המפלגה נותרה מחוץ לכנסת.

"אני לא מחפש עבודה בשכר", מצהיר שרוני. "אני גמלאי של עיריית חיפה ואוכל להתקיים מדמי הפנסיה. עם זאת, אמשיך לשמש יו"ר ארגון גמלאי עירית חיפה ויו"ר גמלאי חטיבת השלטון המקומי".

גיל: 80
מפלגה: הגמלאים (מקום שלישי ברשימה)

עיסוק קודם: גמלאי
תפקיד בכנסת האחרונה: יו"ר ועדת העבודה והרווחה

חקיקה בולטת: הגיש הצעת חוק המגדילה את קצבאות הזקנה מ-16% ל-20% מהשכר הממוצע, הצעת חוק לביטול דמי הניהול של הגמלאים בקופות הגמל, והצעת חוק המשווה את תנאי הפנסיה בין אלמן לאלמנה

התפקיד הבא: לא מחפש עבודה בשכר. משמש יו"ר ארגון גמלאי חיפה ויו"ר גמלאי חטיבת השלטון המקומי

"אין מישהו שמכיר כמוני את מצבם של חברי הכנסת שפרשו. אני הייתי שם. נאלצתי לפרוש לפני שלוש שנים, וכעת חזרתי לכנסת" - אומר הח"כ אילן גילאון (מרצ). "לאחר הפרישה הכפויה הייתי בדיכאון. זו היתה נפילה חזקה", משחזר גילאון, 52. "לא הייתי ממורמר, אבל נעלבתי, כעסתי והרגשתי שנעשה לי עוול. לאט לאט שמתי לב שאנשים נעלמים לי. מכמה אנשים לא שמעתי יותר".

גילאון מספר כי בתקופה שבה פרש מהכנסת היה לו קושי במציאת תעסוקה אחרת: "מה שהוצע לי לא התאים. אין לי אופי להיות מתווך קרקעות או יועץ אסטרטגי. עמותות חברתיות סירבו לקלוט אותי. הציעו לי הצעות שלא נראו לי הוגנות, כמו נשיא מכון לפישור במשברי קרקעות. לכאורה זה טוב, אבל למעשה מדובר בסוחרי קרקעות שזקוקים לך כעלה תאנה. הציעו לי 50 אלף שקל בחודש ורכב. הצעה אחרת שקיבלתי היתה להיות דמות בפרסומת כמו ג. יפית. ראיתי בכך עלבון".

לדבריו, "קמתי בבוקר והתחלתי לחפש עבודה במדורי הדרושים בעיתונות. התחלתי לשלוח קורות חיים. פניתי לסוכנות היהודית ולעמותות שונות כדי שיעסיקו אותי, והם היו נבוכים מהמצב. זה היה כמו ניחום אבלים".

גילאון שקל לעבוד כנהג מונית. הוא החל לעבוד במשרד הלובינג ויחסי הממשל אמיר גלעד וטיפל במאבק למען חולי האלצהיימר ובתחום הבטיחות בדרכים לילדים. לאחר מכן פתח מסעדת פועלים על חוף הים באשדוד. "חשבתי שזו הזדמנות נאותה לפרנסה", הוא אומר. "בישלתי מרק דגים, גולש, קבבים, המבורגרים, וריבות ורדים. האוכל היה טעים".

לגילאון יש טיפ חשוב לח"כים הפורשים: "להיכנס מיד לעניינים. לא לתת למצב הרוח הרע להשתלט עליהם. הם צריכים לפעול ולחשוב על הדרך חזרה למשכן".