הדוחיים מחכים לבוץ

החפרית המצויה, Pelobates syriacus, היא הכל מלבד מצויה. מדובר בדו-חי חסר זנב, דמוי צפרדע, המבלה חלק גדול מזמנו כשהוא מחופר בעומק הקרקע. החפרית מסתתרת בחודשים החמים והיבשים (מרבית חודשי השנה) בתוך מחילה שהיא חופרת באמצעות רגליה האחוריות המצוידות בדורבנות, ההופכות את רגליה לסוג של אתי חפירה זעירים אך יעילים (מכאן מקור שמה האנגלי – spadefoot, כלומר "רגל את חפירה").

חפריות בוגרות מגיחות מן המחילות בעיצומה של עונת הגשמים, כאשר הלחות מהגשמים מחלחלת לתוך הקרקע. הן יוצאות לפעילות חיזור והזדווגות בקרבת שלוליות ובריכות חורף בלילות גשומים, ובמקביל לרומנטיקה מצטיידות לקראת היובש שמגיע בתום החורף – כלומר, אוכלות (בעיקר חרקים) וסופגות מים (בעיקר דרך העור). עונת הפעילות הקצרה ושעות הפעילות המצומצמות הופכות את החפרית לסוג של דני דין של הדוחיים – "רואה ואינה נראית". אורך גופה של החפרית עד 8 ס"מ, כמחצית מן האורך המרבי של צפרדע נחלים (Rana levantina) הנפוצה ממנה בהרבה. אישוני עיניה של החפרית סדקיים-אנכיים, כעיני החתול, תכונה נפוצה בבעלי חיים פעילי לילי. בעבר התרבו חפריות בגופי מים זמניים לאורך כל מישור החוף, ובאתרים רבים בגליל ובגולן.

גם טריטון הפסים, Triturus vittatus, הוא בעל חיים שלא קל להיתקל בו. הטריטון הוא דו-חי בעל זנב, המחלק את חייו בין שתי "פאזות" – מימית ויבשתית. בעונה היבשה, מסתתרים בוגרי הטריטון במקומות לחים הרחק מן העין – מתחת לאבנים, בתוך מחילות או נקיקים בקרקע ובסלעים. אם וכאשר מגיעה העונה הגשומה, יוצא הטריטון ממצבו דמוי התרדמה היבשתי ונכנס לבריכות ולשלוליות החורף. הזכר מגדל בעונה זו מעין כרבולת דמוית מפרש על גבו, שמטרתה להרשים את הנקבה ולשכנעה להיענות לחיזוריו. ההזדווגות מתרחשת מחוץ למים, לאחר שלב בחיזור שהוא כעין ריקוד בין בני הזוג. ההפרייה היא פנימית, למרות שאין לזכר איבר הזדווגות חיצוני; הוא מפריש תיק זרע אותו הנקבה קולטת לתוך פתח הביב שלה, כך היא מפרה את הביצים אותן תטיל בתוך הבריכה על גבי צמחים ואבנים. הטריטון היה נפוץ בעבר בקרבת בריכות חורף וגופי מים אחרים בחבל הים-תיכוני של הארץ. כיום הולך ומצטמצם במישור החוף.

אוכלוסיות החפרית המצויה וטריטון הפסים הולכות ונכחדות, בעיקר עקב צמצום בתי הגידול המתאימים להן – הבריכות ושלוליות החורף ההולכות ונכחדות. פרופ' מנדלסון המנוח, מ"דור המייסדים" של המחקר הזואולוגי בארץ, העריך בשנת 1983 כי עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת נעלמו כ- 95% מכלל בריכות החורף בישראל, מאז המגמה לא השתנתה ובתי הגידול הללו ממשיכים להיפגע. גם במעט הבריכות ששרדו, קיימות בעיות של זיהום כימי ואורגני, צמצום שטחי הבריכות ועקב כך רידוד שלהן, פגיעה במילוי הבריכות עקב ניצול יתר של מי תהום ושינוי ניקוז מי הגשמים על-ידי האדם. משנת 1980 נמצאה ירידה גדולה בנוכחות שני המינים בבריכות חורף במרכז ודרום מישור החוף.

שני המינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה (critically endangered) על-פי המדדים של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע מטעם האו"ם (IUCN), מה שמצריך היערכות מתאימה של גופי שמירת הטבע בארץ על מנת להבטיח שלא ייעלמו מנוף ארצנו. רשות הטבע והגנים נרתמה יחד עם החוקרים מן האקדמיה לעקוב אחר מצב הדוחיים במישור החוף, תוך ניסיון לשקם, לשפר ואף ליצור בריכות ושלוליות חורף שמתאימות לרבייה של דוחיים. כמו כן, הוקם גרעין רבייה של חפרית מצויה לצורך אישוש אוכלוסיות בעתיד בבריכות החורף של מישור החוף.

כולנו מקווים וחלקנו מתפללים שהבצורת תישבר והטבע יוכל להרוות צימאונו במהרה בימינו. החפרית מסוגלת להסתתר זמן רב כשהיא מחופרת, אפילו לדלג על עונה (שנה) שלמה ללא רבייה והאוכלוסייה עדיין תשרוד, אך אי אפשר להתחפר לנצח. אנחנו חייבים לדאוג שכשיגיעו שוב הגשמים, ימצאו הטריטון, החפרית ועוד רבים מחבריהם, שוכני הבריכות, בתי גידול מתאימים להמשך קיומם.

צאו לטייל ולהכיר את בריכות החורף על הצומח והחי שבהן. דרשו מראש העיר או ראש המועצה שלכם לשמור על הבריכות שליד הבית שלכם, שלא יבנו עליהן, שלא יזהמו אותן ושלא ייבשו את הטבע.

ברחוב הלוחמים בחולון, ליד משרד הרישוי, בלב העיר המתועשת, על גבול חולון-תל אביב, שורדת לה פינת טבע נדירה – בריכת חורף. הצטרפו ביום שבת הקרוב, 7.3, בין השעות 12:30-10:00, אל חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע לביקור בעולמם המופלא של הדפניות והטריטונים, השורדים בבריכת החורף למרות הפיתוח והבניה. האירוע, ללא תשלום, יתקיים בשיתוף עיריית חולון. האירוע יתקיים בהתאם לירידת הגשמים.

* הכותב הוא ממרכז הזוחלים והדוחיים של החברה להגנת הטבע, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב