מאת: טל וולק, וואלה! ספורט
"פוט דה בול אין דה סל". זוכרים את המשפט האגדי מ"סלים וארזה"? כל פעם שמצלמות הטלוויזיה מצלמות פסק זמן של מאמן ישראלי אני נזכר בנשרק'ה מהגשש. מה לעשות שדווקא הכדורסל שהביא לפה כל כך הרבה זרים מארה"ב, הביא איתו גם כל כך הרבה מונחים מקצועיים ממולדת הכדורסל. רק שדווקא אצל המאמנים הישראלים, שטופי האדרנלין והאגו, זה נשמע בדרך כלל כלקוח בדיוק מאותו מערכון של הגשש. הנה לכם מילון שימושי למונחי כדורסל, שיכול להיות שכבר שמעתם, ידעתם, הכרתם, אבל לא ממש הצלחתם להבין. מילון הכדורסל הישראלי-אינגליזי של המאמן הישראלי.
חלק א': מושגי יסוד בהגנה - האיזורית
Zone defense - after the free throws we are moving to 1-3-1, ok?!
הגנה אזורית. משמעות מפתח - אפשר להתחיל לחפף. כל אחד מקבל חתיכת פרקט ושומר עליה תוך נפנוף ידיים. 1-3-1 אומר: 1 מחפף מקדימה, שלושה באמצע (בצבע) ואחד מתחת לסל. אפשר גם 2-3 (שניים למעלה) ואפשר 3-2 (שלושה למעלה). לא משנה מה. הנחת היסוד היא שאין לנו מושג והיריב יגיע כבר מתישהו למצב קליעה חופשי, אנחנו נתפלל. יוצא מן הכלל: איידין אורס, מאמן אפס פילזן בזמנו. האיש שהיה מציב הגנה איזורית מול מכבי וגומר לה את המשחק. מהשנה אפשר גם אזורית ב-NBA, רק בלי "ביג גאי" שעומד בצבע ללא מטרה.
Full court zone press
- "חבר'ה, ארבעים הפרש להם, דקה וחצי לסוף. אנחנו עוברים ל- press" -
נשק מצוין בעידן ה- 24 שניות. אם עושים את זה כמו שצריך, ההתקפה מתחילה להתארגן כשכבר לא נשאר שעון. בפועל, מאמנים משתמשים בהגנה הזאת כמוצא אחרון ובדרך כלל כשהמשחק כבר גמור. ארז אדלשטיין אחד הצדיקים היחידים בתחום הזה עושה את זה דרך קבע גם בתחילת משחק וגם המאמני בקולג'ים. בדרך כלל הגנה שמתחילה ב- 2-2-1 (אחד מאחור) ונסוגה ל- 2-3. הבונוס: חטיפת כדור. העונש על עבודה בעיניים: ליי אפ קליל תוך פחות מחמש שניות.
ההגנות האיזוריות הקלאסיות מחולקות אמנם ל 1-3-1, 2-3, 3-2 ו-2-1-2, אבל בפועל הכוונה לשני סוגי הגנה עיקריים: אחת שיוצאת לקלעים ומפעילה לחץ על מובילי הכדור, והשניה שסומכת על היריב שיזרוק בלוקים משלוש וסוגרת לו יותר את הצבע.
Match up zone
- "תרגלנו התקפה נגד מאצ' אפ זון, אם הספרדים ישחקו את זה אנחנו נהיה מוכנים" -
הציטוט שייך לצביקה שרף, שבכל התקופות שלו במכבי, היה מקבל את האיזורית כמו עצם בגרון. סוג הגנה שמולו גם הידית של דורון ג'מצ'י היתה נתקעת ברברס. הגנה איזורית שלוחצת על הקלעים. הגנה שמבחינת לחץ בחוץ דומה לאישית, מלבד העובדה שהשחקנים נשארים בעמדות שלהם ולא מפרפרים עם שחקני ההתקפה. חלק גדול מהמאמנים באירופה היה רואה בסיוטי הלילה שלו את הקבוצה שלו מניעה כדור למוות מול המאצ' אפ זון. הפיתרון הקלאסי: חדירה והוצאת כדור לקלעי.
הגנה מעורבת
- "מתחילים אזורית 3-2, ברגע שבצי'רוביץ' העביר מסירה ראשונה עוברים לאישית" -
הנשק האופנתי של המאמנים מאז עברו באירופה לשעון 24 שניות בהתקפה. מתחילים בהגנה איזורית, ואז עד שהגארד היריב מזהה את סוג ההגנה ומתחיל תרגיל - ההגנה עוברת לאישית. דייויד בלאט במכבי, מולי קצורין בנבחרת באליפות אירופה האחרונה וארז אדלשטיין עם הגליל בעונה שעברה, עשו את זה לא רע בכלל. הפתרון של ההתקפה במקרה של דיזאסטר: תנו את הכדור לקלאץ' פלייר ורדו להגנה. בעידן ה-24 שניות אם אין למאמן שחקן שיכול לעשות סל מכלום, הוא יכול להמשיך ולבנות תרגילים ולעשות פליקפלאקים עם בורג.
Box & one
- "אנחנו מוכנים לניקי גאליס. יש לנו שיטה לעצור אותו" -
צביקה שרף לפני עוד משחק של השד היווני, שמחרב את מכבי עם 40 נקודות למרות הבוקס אנד וואן שניסו לכפות עליו. ארבעה שומרים איזורית ואחד אישית. הגנה שאמורה לעצור קבוצה שבנויה על כוכב אחד ושבדר"כ כל שאר השחקנים עולים ויורדים מבלי לראות כדור. הגנה שכמעט ולא משתמשים בה בימנו. השידרוג של הבוקס אנד וואן מדבר על שמירה אישית חזקה למעלה וחיפויים של הגבוהים במידה ויש חדירה פנימה. עוד שיטה לעצור את התותח היריב היא החלפת המגינים עליו כל כמה התקפות, כל שחקן הגנה מתיש את הכוכב היריב בתורו עד שהאחרון שופך לאגר.