פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום לפני: הקונקורד חותך את השמיים

      וגם: טקס האוסקר מועבר לראשונה בשידור חי בטלוויזיה, הסובייטים ביססו את מעמדם העולמי והו צ'י מין עלה לשלטון בווייטנאם

      הו צ'י מין עולה לשלטון

      צרפת החלה להשתלט על וייטנאם בשנות ה-60 של המאה ה-19. המדינה כולה הפכה לפרוטקטורט של צרפת ב-1883. תחת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת, נאסר על התושבים לצאת מגבולות מחוזותיהם ללא מסמכים מזהים, חופש הביטוי הוגבל, מספר החקלאים ללא אדמות הלך וגדל, הזנחת מערכת החינוך הביאה לשיעור גבוה של בורות. התנועה האנטי-קולוניאליסטית בווייטנאם התחילה לפעול בתחילת המאה ה-20.

      במהלך מלחמת העולם השניה, שהה הו צ'י מין, פעיל וייטנאמי קומוניסטי אדוק, בווייטנאם בפעם הראשונה מזה 30 שנה וארגן את הליגה לעצמאות וייטנאם. מאזן הכוחות בווייטנאם השתנה בדרמטיות ב-9 במאי 1945 כשהצבא היפני השתלט על המדינה והביא להתפרקות הצבא הצרפתי. אמנת "אינדו-סין" מ-1883 (שהפכה את קמבודיה, לאוס ווייטנאם לפרוטקטורט של צרפת) בוטלה. ב-2 במרץ 1946, עם תום מלחמת העולם, הכריז הו צ'י מין על עצמאות הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם ומינה עצמו לנשיאה. הו כיהן כמנהיג צפון וייטנאם הקומוניסטית עד למותו ב-1969.

      הוא הוביל את וייטנאם במשך שמונה שנים של התקוממות נגד השלטון הקולוניאליסטי ואז במהלך מלחמת הגרילה נגד הממשלה האנטי-קומוניסטית בדרום המדינה. ב-1951 מונה הו צ'י מין ליו"ר המפלגה הקומוניסטית, ששינתה שמה ל"מפלגת הפועלים של וייטנאם".

      כשארצות הברית החליטה להתערב במאבק בין צפון לדרום וייטנאם, מצבו הבריאותי של הו צ'י מין היה רופף. עם זאת הוא נחקק בדעה הציבורית כ"דוד הו", סמל למוכנות הקומוניסטים להקריב עצמם ולספוג תקופה ממושכת של מלחמת התשה. הו צ'י מין מת מהתקף לב ב-2 בספטמבר 1969 בהאנוי, שש שנים לפני שארצות הברית נסוגה מדרום וייטנאם. לאחר נפילת דרום וייטנאם לידי הקומוניסטים, הפך שם העיר סייגון להו צ'י מין על שם המנהיג הנערץ.

      מניין הקורבנות במלחמת וייטנאם נאמד בשלושה מיליון בני אדם, בהם 1.5 מיליון אזרחים, כמיליון מתושבי צפון וייטנאם ולוחמי וייט קונג וכ-250 אלף אנשי צבא מדרום וייטנאם.

      הקומוניזם מתפשט

      המפלגות הקומוניסטיות הקימו במוסקבה ב-2 במרץ 1919 את "האינטרנציונל הקומוניסטי" - שתיפקד כגוף-פיקוח של ברית המועצות על התנועה הקומוניסטית העולמית. הקומינטרן נוסד בעקבות המהפכה הקומוניסטית ברוסיה והקמת ברית המועצות ומטרתו היתה לחולל מהפכות דומות בשאר ארצות העולם.

      הסיבות ליצירת הקומינטרן: לנין סבר כי הדרך היחידה בה יכולה להתרחש מהפכה סוציאליסטית מוצלחת היא בברית המועצות היא אם המהפכה תתרחש בעולם כולו. הדרישות הכלכליות והחברתיות של המערכת הסוציאליסטית יוכלו להתמלא רק ברמה העולמית. לנין הבין כי ההכרח הראשון הוא שהפרולטריון ברחבי העולם ישוחרר מהדיכוי הקפיטליסטי. האינטרנציונל החדש נקרא בשם "קומינטרן".

      ב-1919 יצא הרעיון לפועל. בתחילת ינואר 1919 החלו ההכנות לאינטרציונל הקומוניסטי. נציגים ממפלגות קומוניסטיות וסוציאליסטיות מכל קצוות תבל דנו במפגש מיוחד בייסוד האינטרנציונל השלישי. הם אימצו מניפסט בשם "לקראת הקונגרס הראשון של האינטרנציונל הקומוניסטי". בסוף פברואר החלו להגיע הנציגים למוסקבה ובראשון במרץ התקיימה פגישה מקדימה בראשותו של לנין כדי לדון באג'נדה של הקונגרס.

      ה-2 במרץ היה יום הפתיחה של הכנס הקומוניסטי הבינלאומי. נכחו בו 52 נציגים ממדינות מסביב לעולם – 34 נציגים בעלי זכות הצבעה -18 ללא זכות הצבעה. בשנת 1943 פירק סטלין את הקומינטרן כצעד פיוס עם בעלות הברית. לאורך כל שנות קיומו הייתה הדומיננטיות הרוסית בקומינטרן מוחלטת.

      הקונקורד כובש את השמיים

      היום לפני 40 שנה, המטוס העל-קולי, הקונקורד, טס את טיסת הבכורה. המטוס האנגלי-צרפתי המריא מטולוז ושהה באוויר 27 דקות לפני שהטייס החליט לנחות. המטוס נסק בטיסת המבחן לגובה של 3,000 מטרים. טיסות מבחן קודמות נזנחו עקב תנאי מזג אוויר. עם נחיתתו פתח קהל הצופים במחיאות כפיים נרגשות.

      ממשלת בריטניה, שהשקיעה מאות מיליוני לירות שטרלינג בפיתוח המטוס, שמה לה ליעד לראות את הקונקורד מבצע טיסות מסחריות כבר ב-1973 מלונדון לניו יורק בשלוש שעות וחצי במקום כמעט שמונה שעות.

      בסופו של דבר, נערכה הטיסה המסחרית הראשונה של הקונקורד בינואר 1976. ב-25 ביולי 2000 התרסק מטוס קונקורד סמוך לפריז. 113 אנשים נספו. המטוס חזר לפעילות מסחרית ב-2001. באפריל 2003 בריטיש איירווייז ואייר פראנס הודיעו כי הקונקורד פורש מפעילות על רקע ירידה בהכנסות והתייקרות העליות. טיסתו האחרונה של הקונקורד היתה ב-23 באוקטובר 2003.

      האוסקר בשידור חי

      ב-2 במרץ, 1953 שודר בפעם הראשונה טקס האוסקר בטלוויזיה. הזוכה המאושרת היתה רשת NBC. ב-1961 רכשה רשת ABC את הזכויות לשדר את טקס הפרסים היוקרתי. השידורים הועברו בצבע החל מ-1966 במטרה להדגיש את הזוהר האופף את האירוע. NBC השתלטה על זכויות השידור שוב ב-1971. מ-1971 ועד 2008 היתה אמונה על השידור רשת ABC.

      טקס האוסקר הראשון נערך ב-16 במאי 1929 במהלך ארוחת ערב חגיגית במלון הוליווד רוזוולט. פחות מ-250 אנשים נכחו וכל כרטיס עלה עשרה דולרים. העניין בקרב הציבור היה כה גבוה עד כי בשנה שלאחר מכן שודר האירוע בשידור חי על גבי גלי האתר.

      בשנים הראשונות של טקס האוסקר, העיתונות ידעה מי הם הזוכים כדי שניתן יהיה לפרסם את התוצאות בעיתוני הערב עוד בליל הטקס. שיטת המעטפות החתומות אומצה ב-1941. ב-2002, נערך טקס האוסקר בפעם הראשונה בתיאטרון קודאק – ביתו עד היום. טקס האוסקר נדחה שלוש פעמים: ב-1938 על רקע שטפונות בלוס אנג'לס, ב-1968 לכבוד לווייתו של מרטין לותר קינג וב-1981 על רקע ההתנקשות בחיי הנשיא דאז רונלד רייגן.

      יום הולדת שמח

      שלום עליכם (1859 - 1916) - שלום עליכם הוא שמו הספרותי של הסופר שלום רבינוביץ, גדול סופרי היידיש. ידוע בעיקר הודות ליצירות כגון "מוטל בן פייסי החזן" ו"טוביה החולב"

      קורט וייל (1900-1950) - מלחין יהודי-גרמני. יצירתו הנודעת ביותר היא "אופרה בגרוש" משנת 1928, שנכתבה בשיתוף פעולה עם ברטולד ברכט. וייל נמלט מגרמניה הנאצית במרץ 1933 והפך לאזרח אמריקאי ב-1943

      ד"ר סוס (1904-1991 ) - ד"ר סוס היה שם העט של תיאודור סוס גייזל, סופר ומאייר אמריקאי ואחד ממחברי ספרי הילדים האהובים בכל הזמנים

      מיכאיל גורבצ'וב (1931- ) - נשיא ברית המועצות לשעבר וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1990

      טום וולף (1931 - ) - סופר ועיתונאי אמריקאי. נודע ביותר כמייסד זרם "העיתונאות החדשה", צורת כתיבה עיתונאית אותה אימץ הסופר הידוע האנטר תומפסון. ספרו הידוע ביותר הוא "מדורת ההבלים", שגם עובד לסרט

      ג'ון אירווינג (1942- ) - סופר אמריקאי וזוכה פרס אוסקר. ידוע בעיקר בשל ספרו הרביעי, "העולם על פי גארפ" אך גם בשל הספרים "מלון ניו המפשייר", "תקנות בית השיכר". כולם עובדו לסרטים

      לו ריד (1942- ) - זמר ומוזיקאי יהודי אמריקאי. סולן וכותב השירים המרכזי של ה"וולווט אנדרגראונד" בשנות ה-60. גרף הצלחה גם בקריירת הסולו הארוכה שלו

      קארן קרפנטר (1950 - 1983 ) -זמרת אמריקאית, חלק מהצמד המוזיקלי הפופולרי "הקרפנטרס", שכלל אותה ואת אחיה ריצ'רד. מתה כתוצאה מסיבוכים של הפרעת האנורקסיה

      ג'ון בון גו'בי (1962- ) - סולן להקת הרוק המצליחה באייטיז "בון ג'ובי".

      דניאל קרייג (1968 - ) - שחקן בריטי, שהתפרסם לאחר שקיבל על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית של גילום דמות הסוכן החשאי האלמותי ג'יימס בונד

      כריס מרטין (1977- ) - סולן להקת הפופ "קולדפליי" ובעלה של השחקנית גווינת' פלטרו

      בצער רב

      ד.ה. לורנס (1885 - 1930 ) - סופר ומשורר אנגלי, מחשובי הסופרים בראשית המאה ה-20. ספרו האחרון "מאהבה של ליידי צ'טרלי" גרם לשערוריה באנגליה בגלל תיאורי יחסי המין הגלויים שבו וצונזר במשך 30 שנה

      פיליפ ק. דיק (1928-1982 ) - סופר מדע בידיוני אמריקאי מהמשפיעים בז'אנר. לזכותו נזקפות הקלאסיקות "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" ו"זכרון גורלי", שעובדו גם לסרטים

      סרז' גינזבורג (1928-1991) - הזמר היהודי-צרפתי שכבש את לב רבבות נשים בשנות ה-60 בזכות קולו המלטף והצרוד מסיגריות. בן זוגן של בריז'יט ברדו וג'יין ברקין

      אנרי טרויה (1911-2007 ) - סופר צרפתי שפרסם יותר משישים ספרים, רומנים וביוגרפיות. נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית בשנת 1959 וכיהן כדיקן האקדמיה. בין הביגורפיות שתורגמו לעברית: "טולסטוי", "פלובר" ו"בודלר"