פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טיהור השפכים תופס תאוצה

      ועדת החקירה שהוקמה לחקירת משבר המים עומדת לקראת סיום. בינתיים, מתקנים חדשים לטיהור שפכים נותנים תקווה לענף החקלאות

      ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים ממשיכה לחקור את הנסיבות שהביאו למשבר המים בישראל. היום (רביעי) העידו בפני הועדה יחזקאל מולא, מנכ"ל ארגון לגננות ולנוף בישראל, וישראל ע?נב, מנהל מינהל המים והממונה על תאגידי המים והביוב במשרד הפנים. בעדותו מתייחס מולא לתוכנית כלל ארצית להצלת הגינון הציבורי, וטען כי "אי-יישום התכנית עלול לחסל את הענף, שמועסקים בו כ-50,000 עובדים". ע?נב, מצדו שם דגש בעדותו על הצורך בהשלמת הרפורמה במגזר העירוני. "בתוך שנה, יחידה בראשותי תיקלט ברשות המים. נכון להיום הוקמו 28 תאגידים ברחבי הארץ ע"י 48 רשויות מקומיות, הנותנים שירותים לכ-3.5 מיליון תושבים" אמר ענב והוסיף: "בלי יישום המשך השלמת הרפורמה במגזר העירוני וקביעת תעריפים מבוססי עלות לתאגידים, לא ניתן יהיה ליישם פעילות ממשלתית להגדלת היצע המים הארצי".

      מהוועדה נמסר היום כי היא עומדת בפני סיום שלב שמיעת הראיות ואיסוף החומר הרלוונטי, ומתכוונת לעסוק בתקופה הקרובה במיון ובעיבוד החומר לקראת כתיבת דו"ח המסקנות הסופי. עוד נמסר כי הוועדה מתכוונת להעביר לרשות המים בימים הקרובים שאלות הבהרה למסמך החירום לטיפול במשבר הנוכחי. בשבוע הבא יגיעו להעיד פעם נוספת בפני הוועדה בכירים מרשות המים.

      ועדת החקירה הממלכתית הוקמה בעקבות החלטת הוועדה לביקורת המדינה בראשותו של ח"כ זבולון אורלב, לבדוק את הכשלים שהובילו למשבר המים בו מצויה מדינת ישראל. בין היתר הונחתה הוועדה לבחון את תפקוד משרדי הממשלה השונים, רשות המים ולהצביע על שגיאות וכשלים במסקנות סופיות, כמו- כן אמורה הוועדה להמליץ על פעולות וצעדי חרום שיש לנקוט, לרבות תיקוני חקיקה. עד כה חקרה ועדת החקירה הממלכתית למעלה מ-70 עדים, ביניהם בכירי משק המים, ארגוני סביבה, אנשי אקדמיה, חברות התפלה, נציגי חקלאים, תאגידי מים, נציגי ממשלה ושרים בעבר ובהווה.

      יש תקווה לחקלאות

      בתוך כך, בדיון שקיים באחרונה שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, הציג המינהל לפיתוח תשתיות ביוב את שלבי ההתקדמות בהקמת מכוני טיהור השפכים (מט"שים) באזורים שונים בארץ. מנתוני המינהל שהוצגו בפני בן אליעזר עולה כי באחרונה הושלמו ונמסרו להפעלה חמישה מט"שים שונים: בדימונה, בירוחם, בכפר חיטים, בדביר ובבית אריה. העלות הכוללת של המכונים מוערכת בכ- 87 מליון שקלים. כמו כן דווח כי ארבעה מט"שים, ביישובים בית שאן, הסוללים, שוקת וגונן נמצאים בשלבי סיום ולקראת הפעלה.

      בתגובה לנתונים אמר בן אליעזר, כי הוא מברך על ההתקדמות הניכרת בהקמת המט"שים והוסיף כי "למים המטוהרים חשיבות עצומה למגזר החקלאי בישראל, במיוחד על רקע ארבע שנות הבצורת. מגזר זה ספג מכה קשה כשנשא על גבו את מרבית הקיצוצים במשק המים. כבר כיום ישראל מטהרת את הרוב המוחלט של שפכיה ולחקלאות מושבים כ-70% משפכים מטוהרים אלו. נמשיך במדיניות שקבעתי ונביא להשבה של 90% מהשפכים המטוהרים לחקלאות ואף למעלה מכך".