השרשרת

את ילדותו העביר באשקלון בשנות ה-70. אחרי הצבא נסע לטיול ארוך והתמקם באוסטרליה. עם שובו ארצה התיישב בתל אביב, והתחיל ללמוד בחוג לקולנוע באוניברסיטה, בין השאר אצל החוליה הקודמת בשרשרת, איתן גרין, שהפך גם לחבר קרוב. הוא עובד בערוץ הספורט ומביים סרטים. הסרט האחרון שלו "חייב לזוז" מספר על חבלי הלידה של האלבום "אהוד בנאי והפליטים". את דירתו בישעיהו הוא חולק עם אשתו גל, מעצבת תיקים, ובנם בן ה-7, עילי.

הוא קנה אותן בסידני כשנסע מטעם העבודה לסקר את האולימפיאדה (כן, יש אנשים עם עבודות כאלו). הן היו לרגליו באחד מרגעי השיא בחייו, כשישב מעל קו המאה כשמריון ג'ונס ("אני מת עליה") הביאה אותה בזהב "עצוב שזה נגמר בוידוי קורע לב על שימוש בסטרואידים".

אין בה שום סדר והגיון "אני לא מנסה אפילו", חוץ ממדף אחד שכולו קולנוע, ספרי פסטיבלים, ספרי עיון וסרטים. חוץ מזה יש בה הרבה ספרות יפה וספרי עיצוב של אשתו.

את הקולאז' שתלוי במרכז הסלון עשה עילי כשהיה רק בן 4. "הוא ילד ברוך כשרונות, עכשיו הוא בעיקר משחק כדורגל, שחקן אליפות". אם מסתכלים מקרוב ניתן להבחין בכך שהעיניים הן עיניי השחקנית שרליז ת'רון, אך האף, אפה של לא אחרת מאשר ציפי לבני. לא, הם לא קרובי משפחה.

המרפסת נמצאת בקצה חדרו של עילי ויש בה גינה שהוא אחראי על טיפוחה. "כשיש לו כח הוא מטפל בהם", אבל עכשיו כאמור הוא בעיקר בענייני כדורגל והצמחים משלמים את המחיר.

"את שלי גנבו אז לקחתי את של אשתי". אנשים שיתופיים בבית משפחת ליבני. יש להם גם מכונית אבל גל היא זו שמשתמשת בה בנסיעות לעבודה. כשהוא לא רוכב על האופניים הוא הולך הרבה ברגל ונוסע המון בקו 5.

לא בר ולא בית קפה - מי צריך את זה כשפארק הירקון נמצא מתחת לבית שלך. הוא יורד לכאן בבקרים לשתות קפה ובכל יום שבת ב-10 יחד עם עילי. "יש להם קבוצה כדורגל והם משחקים כל שבוע, גם ההורים באים".

"עבדנו יחד בערוץ הספורט. אני מאוד אוהב את המוזיקה שהוא עושה וצופה לו עתיד מזהיר. באופן כללי מחבב אותו ומפרגן לו". החוליה הבאה בשרשרת שלנו הוא מוזיקאי ותסריטאי שעבר לעיר הגדולה מכרמיאל כשהוא רק בן 19. הכירו את איתמר רוטשילד.