היקף התביעות הסביבתיות שאיתו נאלצים להתמודד מפעלים שונים במשק הישראלי עומד על שישה מיליארד שקלים. כך עולה מנתונים שנחשפו ביום עיון שערך המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בשיתוף עם לשכת עו"ד והתאחדות התעשיינים. ביום העיון, שהתקיים אמש (שני) ושעסק בנושא תביעות סביבתיות אזרחיות, הוצגו נתונים המצביעים על התביעות הייצוגיות ככלי המשפטי המוביל בנושא אכיפה סביבתית בשנתיים האחרונות והתקיים דיון מקיף בנושא בהשתתפותם של נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, ארגונים סביבתיים ועורכי דין מהמגזר הפרטי. עוד עולה מהנתונים שנחשפו בכנס כי התביעות הגדולות בשנים האחרונות מופנות כנגד תרכובות ברום, מכתשים, אגד, חברות הדלק, חוד מתכות, כיתן דימונה, וסולבר.
דור החדש של אכיפה סביבתית
עורכי הדין צבי אגמון ואריה נייגר (היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים, שהנחה את הכנס) אמרו בכנס כי בשנתיים האחרונות התביעות הייצוגיות שימשו כ"דור החדש" של האכיפה הסביבתית האזרחית כשלמעשה התובעים לרוב מונעים משיקולים כלכליים. כל עוד האינטרס להשגת תביעה ייצוגית הוא כלכלי ולא ערכי או סביבתי התביעות אינן נותנות מענה אמיתי לסוגיה הסביבתית. להערכת עורכי הדין לא בטוח כי בתי המשפט ימשיכו להכיר לאורך זמן בתביעות הייצוגיות ככלי אכיפה אזרחי במקרה של איכות סביבה, והכלי יהפוך ללא רלוונטי.
האכיפה הסביבתית - בדיחה עצובה
מנגד, טוענת עו"ד תמי גנות מעמותת אדם טבע ודין, שהשתתפה אף היא בכנס, כי הטענות של אותם מפעלים נובעת מפחד מכלי אכיפה חדש שעד כה הם לא נתקלו בו. בשיחה עם וואלה! ירוק אמרה "עד עכשיו האכיפה הסביבתית בישראל הייתה בדיחה עצובה. נושא התביעות האזרחיות הפך לגורם מרתיע בעולם ובארץ ויש חשש במפעלים מאותן תביעות. זהו מקל חשוב ביותר שנמצא בידי הציבור, ואפשר ללמוד מהתגובות הנבהלות של המפעלים וגם מהכנס כי אכן מדובר בפוטנציאל לשינוי חיובי".