רציתם זכויות? קבלו פיטורים

קונצרט המחאה של התזמורת האנדלוסית בשוק הכרמל בתל-אביב היה עצוב מסוגו. התזמורת ניגנה לשכבות שהעלו אותה לגדולה ואמרה כי נגניה לא מוכנים להמשיך להרוויח משכורות של 1,200 שקל לעשר פעילויות חודשיות. רק לשם השוואה, השכר של המנכ"ל (שעזב וחזר) מוטי מלכא, עמד בשנת 2006 על כ?324 אלף שקל ברוטו (27 אלף שקל בחודש), כשעלותו השנתית הסתכמה בכ?420 אלף שקל.

ההסתדרות הגישה תביעה כנגד העירייה, ראש העיר ומנכ"ל התזמורת בגין הפרת חוזה וטוענת כי פיטורי חברי התזמורת היו בלתי מוצדקים. במכתב של ההסתדרות נטען כי: "כל רצונה של נציגות העובדים היה להסדיר בצורה הגונה את יחסי העבודה בתזמורת, באמצעות חתימה על הסכם קיבוצי, אלא שבמקום לנהל עימנו משא-ומתן לחתימה בחרתם לנהל מאבק כוחני וחסר גבולות ששיאו בפיטורים הקולקטיביים של העובדים". במקביל, מנהלת ההסתדרות מגעים למציאת מסגרת חלופית לפעילות. יו"ר איגוד האומנים בהסתדרות, דוד גלנוס אמר בדיון מיוחד במטה אומנים כי: "הרצון של עובדי ואומני התיאטראות והתזמורות לשתף פעולה ולהזדהות עם מאבק נגני התזמורת האנדלוסית הינו מדהים". הנגנים מצידם הודיעו על פעילות אלטרנטיבית תחת עמותת "אהבת קדומים" הירושלמית של הרב מאיר עטיה, ועם המנכ"ל המודח מהאנדלוסית, עופר אמסלם, שהתנדב לנהלם ללא שכר.

התזמורת האנדלוסית, כוללת נגנים ממוצא צפון אפריקאי ומחבר העמים, היא מעמודי התווך החשובים של התרבות בישראל. התזמורת מהווה ביטוי משמעותי להכרה בתרבות היהודית המרוקאית שנוצרה מהשפעות מוסלמיות וספרדיות בנות מאות בשנים. התזמורת האנדלוסית היא ביטוי לרב-תרבותיות בחברה הישראלית ומהווה גשר בין מזרח למערב, בין יהודים לערבים בארץ ומחוצה לה. התזמורת נהנתה בשנים האחרונות מתקצוב הולם של המדינה (למעל מ-3 מליון ש' בשנה) ומעיריית אשדוד, וזכתה להצלחה עצומה בקרב הקהל הישראלי ובמדינות אחרות ואף בשנת 2006 זכתה בפרס ישראל. למרות עבודתם הקשה של הנגנים והנגניות האחראים להצלחה זו, תנאי העסקתם במשך השנים היו קשים ומשכורתם זעומה, מתחת לשכר המינימום.

לאחר ארבע-עשרה שנות קיומה של התזמורת החליטו העובדים להיאבק למען תנאי עבודה מינימליים הוגנים והקימו ארגון עובדים במסגרת הסתדרות העובדים הכללית החדשה על מנת לעגן את זכויותיהם במסגרת של הסכם קיבוצי. מימוש זכות אדם יסודית ולגיטימית זו לחופש ההתארגנות של העובדים, זכות המעוגנת בחוק ובפסיקה הישראליים, הביאה לפיטוריהם.

אובדן היצירה האנדלוסית מהווה צמצום המרחב התרבותי בישראל ופוגע בעיר אשדוד כבירה מוזיקאלית תרבותית אלטרנטיבית. אך אין מדובר בפגיעה בתרבות בלבד, אלא בפגיעה בעשרות משפחות שיוותרו, בימים אלו של מיתון כלכלי קשה, חסרי פרנסה.

על יחיאל לסרי ראש עיריית אשדוד, לא לתת יד לסגירתה של התזמורת.על הנהלת התזמורת ויושב הראש שלה מוטי מלכא, לחזור בהם מפיטורי הנגנים ולשבת למשא ומתן עם נציגי התזמורת על מנת לעגן את זכויותיהם בהסכם קיבוצי. סגירת התזמורת מהווה אובדן שאין להסכים איתו. יש לעובדים את הזכות המוסרית והחוקית המלאה לחופש ההתארגנות, וליהנות מתנאי עבודה המאפשרים קיום נאות בכבוד ולהמשך קיומה של התזמורת האנדלוסית.