היום לפני: דיאנה וצ'רלס מתארסים

ב-24 בפברואר 1868, בית הנבחרים האמריקאי הדיח את הנשיא אנדרו ג'ונסון. ג'ונסון הפך לנשיא הראשון שהודח על ידי בית הנבחרים, אם כי לאחר מכן שמו טוהר על ידי הסנאט.

הדחת הנשיא ג'ונסון היתה תוצאה של סכסוכים פוליטיים ופריחת אידיאולוגיות שונות לאחר מלחמת האזרחים. היא נבעה מאמונות בלתי מתפשרות באומה שנאבקה להתאחד מחדש אחרי מלחמה עקובה מדם ונזכרת עד היום כאחד מהאירועים הדרמטים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ארצות הברית במהלך התקופה שלאחר מלחמת האזרחים..

מדיניות השלום של ג'ונסון, שבחר להמשיך בדרכו של קודמו המנוח אברהם לינקולן, לא התקבלה בעין יפה בקרב הרפובליקנים בקונגרס, שרצו להקים ממשלה צבאית ולהעניש את המדינות העריקות. מאחר שאף צד לא היה מוכן להתפשר, לא רחק יום ועלתה הקריאה להדחת הנשיא. בית הנבחרים הצביע בעד הדחה ומשפטו של ג'ונסון נערך בסנאט. במאי 1868, הצביע הסנאט לזכות את הנשיא בפער דחוק.

ב-24 בפברואר 1920, הוסיפה "מפלגת הפועלים הגרמנית" לשמה את המילים "הלאומית-סוציאליסטית" ומאז ועד לדראון עולם נודעה כמפלגת הפועלים הנציונל סוציליסטית הגרמנית (NSDAP), או המפלגה הנאצית בקיצור.

מפלגת הפועלים הגרמנית נוסדה במינכן ב-1919 על ידי אנטון דרקסלר, גוטפריד פדר ודיטריך אקארט. ב-12 בספטמבר 1919 הצטרף אדולף היטלר למפלגה. היטלר תמך בשינוי שם המפלגה כדי למשוך לצדו את ציבור הבוחרים למפלגה הסוציאליסטית במדינה, שהיתה בעל כוח לא מבוטל. ב-24 בפברואר ערכה המפלגה הנאצית עצרת המונית בה הכריזה על מצע חדש. מעל אלפיים איש נכחו בעצרת. ב-1921 הפך היטלר למנהיג המפלגה הנאצית. בעקבות ניסיון הפיכה כושל, הוא ה'פוטש' במינכן ב-9 בנובמבר 1923, הוצאה המפלגה אל מחוץ לחוק והיטלר נכלא. הוא שוחרר ב-20 בדצמבר 1924 לאחר מעל לשנה בכלא.

בבחירות באותו חודש, זכתה המפלגה הנאצית ב-14 מושבים בלבד בפרלמנט. בבחירות ב-1928, השיגה המפלגה רק 3% מקולות הבוחרים – 12 מושבים. עם זאת, שורות המפלגה החלו לגדול בקצב מסחרר ובאותה שנה נרשמו 108 אלף חברים במפלגה. המצב החל להשתפר בעבור הנאצים לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 1929. 4 מיליון גרמנים מובטלים, ירידה במשכורות והאטה בתפוקה גרמו לתושבים לשקול שנית את המדיניות הקיצונית של הנאצים. ראיה לכך היא שבבחירות בספטמבר 1930 הגדילה המפלגה את מספר המושבים מ-14 ל-107. היטלר הפך למנהיג המפלגה השניה בגודלה בגרמניה.

בבחירות ביולי 1932, זכתה המפלגה הנאצית ב-230 מושבים והפכה למפלגה הגדולה ביותר ברייכסטאג. בעזרת מדיניות האלימות וההפחדה וניצול המשבר הכלכלי החמור, הצליח בסופו של דבר היטלר באותה שנה להפוך לקנצלר גרמניה בגיל 43. המפלגה הנאצית שרדה בשלטון עד לתבוסתה של גרמניה במלחמת-העולם השנייה. בספטמבר 1945 הוציאו שלטונות הכיבוש בגרמניה את המפלגה אל מחוץ לחוק.

צבא דרום וייטנאם חגג את כיבושה מחדש של העיר הואה לאחר שלושה שבועות של קרבות. הנחתים האמריקאים הגיעו לעיר בעקבותיו וריסקו בדרך את ההתנגדות מצד חיילי צפון וייטנאם. המתקפה האחרונה על הארמון הישן שבעיר החלה ב-24 בפברואר 1968, כשלכל ברור שהאויב נמלט על נפשו.

לכידת העיר הואה על ידי הכוחות הקומוניסטים של צפון וייטנאם היתה חלק ממתקפת טט המפורסמת – המתקפה העוצמתית והמתמשכת ביותר במלחמה – שהחלה בסוף ינואר. האמריקאים חישבו כי כיבוש העיר מחדש יהיה "עניין של 24 שעות" אך תקוותם התבדתה ככל שהקרב נמשך. עשרה ימים עברו עד שהצליחו החיילים להיכנס לעיר הנצורה. למרות שהכוחות הצפון וייטנאמים ולוחמי הגרילה הוייטקונג הובסו על ידי האמריקאים בעיר הואה, השפעת מתקפת טט היוותה מכה קשה למורל החיילים.

שני הצדדים ספגו אבדות קשות בקרב. מעל למאה נחתים אמריקאים נהרגו ו-700 נפצעו. כ-440 חיילים מדרום וייטנאם איבדו חייהם ו-1,900 נפצעו. בצד הקומוניסטי, לפי הערכות נהרגו בין 1,500-3,000 חיילים מצפון וייטנאם.

מאוחר יותר באותה שנה, החל נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון לנהל משא ומתן לקראת שלום. הסכמי השלום בפריז נחתמו רק בינואר 1973.

סר סלמן רושדי, סופר בן 61 ממוצא הודי פרסם בספטמבר 1988 את ספרו "פסוקי השטן". פרסומו עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל הדרך שבה מוצגת דמותו של הנביא מוחמד והספר נאסר לפרסום ולהפצה בכל מדינה מוסלמית. בעקבות תוכן הספר הוציא מנהיג אירן, האייתולה חומייני, פסק הלכה, הקורא להרוג אותו וב-24 בפברואר הציע פרס בסך 3 מיליון דולרים על ראשו. רושדי נאלץ לרדת למסתור מחשש לחייו.

ב-1998 בוטל פסק ההלכה שדן את רושדי למוות בגין חילול האיסלם ומאז הוא מתגורר בניו יורק. ב-2001, אמר נשיא אירן דאז מוחמד חתאמי כי הפרשה סגורה לאחר שממשלת טהרן התחייבה שלא לממש את עונש המוות שהוצא נגד הסופר הבריטי. ביוני 2008, קיבל רושדי תואר אצולה ממלכת אנגליה, אליזבת השניה, בלונדון בעבור תרומתו לעולם הספרות. מוסלמים ברחבי העולם גינו את הענקת התואר.

מנהיג קובה פידל קסטרו בן ה-81 התפטר מתפקידו ב-24 בפברואר 2008 כנשיא המדינה לאחר 49 שנים בשלטון. תפקיד הנשיא הועבר באופן קבוע לאחיו של פידל, ראול, אליו הועברו סמכויות הנשיא ביולי 2006.

בשנת 1953, היו פידל קסטרו ואחיו ראול מעורבים בניסיון הפיכה כושל נגד הרודן פולחנסיו בטיסטה. בניסיון נהרגו 69 בני אדם מתוך 135 חברי הארגון. החברים הנותרים ניסו לברוח אבל נתפסו. פידל נשפט ונדון ל-15 שנות מאסר

לאחר ניסיון שני, והפעם מוצלח, להדיח את בטיסטה, במהלכו הסתייע פידל באחיו ובמהפכן המפורסם ארנסטו 'צ'ה' גווארה, עלה פידל אלחנדרו קסטרו לשלטון והחזיק בו באופן רצוף משנת 1959. עד 1976 החזיק בתואר ראש הממשלה וב-2008 מונה לנשיא מועצת המדינה ומועצת השרים. פידל העביר את סמכויותיו במהלך שנת 2006 לראול לאחר שאושפז ונותח בשל דימום בבטנו.

קסטרו השאיר מאחוריו מדינה מפגרת, עם תשתית כלכלית פרימיטיבית ועוני נורא. רבים מתושביה נסו על נפשם במשך השנים למיאמי שבפלורידה הסמוכה. ההסתמכות שלו על הכלכלה הסובייטית מנעה פיתוח במשך שנים ומאוחר יותר, כשברית המועצות התמוטטה, המערכת הכלכלית של קובה ספגה מכה קשה. האמברגו המסחרי שהטילה ארצות הברית על קובה תורם למצוקה ולרעב.

קסטרו מעולם לא נהג ביד רכה במתנגדי המשטר. אזרחים שנאשמו בהתנגדות למהפכה, בשיתוף פעולה עם הסי-איי-איי או בפשיזם נכלאו, לעתים בלא משפט. רבים מהם הוצאו להורג. עד סוף שנות השישים היו בקובה מחנות כפייה בהם הוחזקו מי שהוגדרו "סוטים חברתיים", ביניהם הומוסקסואלים. קסטרו טוען שלא כלא אנשים מסיבות פוליטיות, אלא משום שהיוו איום ממשי על משטרו. קסטרו איפשר גם לברית המועצות להציב על שטח קובה טילים בעלי ראש חץ גרעיני ב-1962, מהלך שהסתיים כמעט במלחמת עולם שלישית.

קסטרו היה מנהיג המדינה הוותיק ביותר לאחר אליזבת' מלכת אנגליה ומלך תאילנד. המנהיג הקובני שבר שיאים נוספים כשבשנת 1986 נשא נאום בן שבע שעות ועשר דקות.

ליידי דיאנה ספנסר והנסיך צ'רלס גאלו את הציבור הבריטי לאחר חודשים של ספקולציות והודיעו על נישואיהם ב-24 בפברואר 1981. הנסיך צ'רלס הציע לדיאנה נישואין שלושה שבועות קודם לכן במהלך ארוחת ערב פרטית בארמון באקינגהם. הוא הסכימה מיד וקיבלה בתמורה טבעת יהלומים וספיר. דיאנה בת ה-19 עזבה את עבודתה כגננת והשניים עברו להתגורר בבית הנסיך בגלוססטרשייר.

החתונה עצמה נערכה ב-29 ביולי באותה שנה – יום שהוכרז אז כיום חג לאומי בבריטניה. צ'רלס ודיאנה נישאו בכנסיית סנט פול למול 3,500 אורחים. לפי הערכות, 750 מיליון אנשים בכל קצוות תבל צפו בשידור הטלוויזיוני של החתונה.

ילדם הבכור, הנסיך וויליאם, נולד ב-21 ביוני 1982. הנסיך הארי נולד שנתיים לאחר מכן. לאחר לידתו החלו להתפרסם השמועות על בעיות בחיי הנישואין המלכותיים. הזוג נפרד ב-1993 והתגרש ב-1996. דיאנה נהרגה בתאונת דרכים בפריז ב-31 באוגוסט 1997. מותה זעזע את העולם כולו ומיליוני בני אדם התאבלו על הסוף הטרגי של חייה.

ג'ו ליברמן (1942-) - סנאטור עצמאי שהתמודד לתפקיד סגן הנשיא ב-2000 יחד עם המתמודד הדמוקרטי לנשיאות אל גור. ניסה להתמודד על הנשיאות ב-2004 אך לא צלח כבר בפריימריז הדמוקרטיים. היה יו"ר ועדת ביטחון הפנים בסנאט.

ג'ודית באטלר (1956) - פילוסופית אמריקאית המתמחה בסוגיית המגדר בראיה פוסטמודרניסטית

ווינסלו הומר (1836 -1910) - צייר נופים אמריקאי, שהתפרסם במיוחד הודות לציורי הים שלו

ג'וזף ג'נקינס רוברטס (1809-1876 ) - הנשיא הראשון של ליבריה