104 מדענים ישראלים שיצאו בשנים האחרונות לעבודה בחו"ל, נקלטו במהלך שנת הלימודים הנוכחית באוניברסיטאות בישראל. מדובר במספר הגדול פי שלושה ממספר הנקלטים בשנת הלימודים הקודמת. בעקבות "בריחת המוחות" המתמשכת של אקדמאים ישראלים שמוצאים קידום ופרנסה טובה יותר באוניברסיטאות בחו"ל, האיצו במשרד האוצר ובמועצה להשכלה גבוהה את התהליך להחזרתם.
על אף שמדובר בחזרה נמוכה באופן יחסי לעבודה בישראל, במוסדות האקדמיים מברכים על ההתקדמות בתהליך. פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, אמר כי "המשבר הכלכלי העולמי יצר עבור מדינת ישראל חלון הזדמנויות להשיב ארצה את טובי המוחות שעזבו את האקדמיה בישראל ותפסו בשנים האחרונות עמדות מפתח באוניברסיטאות ומכוני המחקר המובילים בעולם".
המשבר הכלכלי יצר הזדמנות
שר האוצר רוני בר-און, שתקף בעבר מספר פעמים את התנהלותם של מוסדות האקדמיה בישראל ואף כינה אותה "כושלת", הוסיף: "הוצאנו לפועל תוכנית מיסים המקלה על חזרתם של תושבים חוזרים ומעודדת עלייה של עולים חדשים. צעדים אלה מחזקים את מערך ההשכלה ומוטת הידע בשוק ומאפשרים למדענים לחזור ארצה וליהנות מתעסוקה יציבה. השכלה גבוהה הינה מנוף צמיחה ארוך טווח, אני שמח לגלות שחוקרים רבים בחרו לחזור".
בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה גילו בעקבות הנתונים אופטימיות רבה. "אם המדינה תמשיך לתקצב, נוכל לעשות מהלכים גדולים לביסוס מערך האקדמיה בישראל. לפני המשבר הכלכלי, אם רצינו להביא ארצה מדען, הדבר היה עולה פי חמישה ושישה ממה שניתן היום".
בות"ת ציינו כי "במסגרת הסיכום התקציבי של משרד האוצר עם הות"ת, הוקצו בשנה הנוכחית 85 מיליון שקלים לטובת סל לקליטת מדענים חוזרים, הקמת מעבדות ושיפור של תשתיות המחקר במוסדות שבהם נקלטו". לקראת שנת הלימודים הבאה, כבר סוכם עם למעלה מ-25 מדענים כי יחזרו וייקלטו בפקולטות השונות. זאת, בטרם החל החיפוש אחר מדענים נוספים שיאיישו משרות באוניברסיטאות.