פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חלוצי האופנה

      ציונות, חלוציות, קשיים, מלחמות, צנע וקליטת עלייה מאסיבית - כולם תרמו בדרכם לעיצוב הסטייל התל אביבי לדורותיו. נורית בת-יער נוסטלגית

      כמו כל קשר מורכב עד סוער, גם הרומן בין 100 השנים בין תל אביב לאופנה ידע רגעי שיא ושפל. המתיישבים הראשונים, בני העלייה השנייה, שעקבו אחר בשורות האופנה הבינלאומית בארצות מוצאם, היו קשובים גם כאן להלכי הרוח שנשבו מפריז או ממסך הכסף. מקורות המידע היו מגזינים זרים, תצוגות של אופנאיות כמו פנינה ריבה - שהציעה שמלות סאטן סקסיות בסגנון הוליוודי - ומדורי אופנה בעיתונים כמו "כלנוע" שייסד נחום איתין ב-1930.

      במקביל, היבטיה השונים של האופנה הושפעו גם מהאקלים התל אביבי ומהרצון להתערות בארץ ולגשר בין העבר המקראי להווה, על ידי אימוץ סממני לבוש מזרח תיכוניים. כך - ציונות, חלוציות, קשיים, מלחמות, צנע וקליטת עלייה מאסיבית - תרמו כל אחד בדרכו לעיצוב הסטייל התל אביבי לדורותיו.

      חלק מהתמורות הללו נחשפו במסגרת התחקיר שערכתי עבור ספר האלבום "שכרון עיצובים – אמנות האופנה בישראל" שמתעתד לראות אור במהלך שנת ה-60 למדינה ובפתח שנת המאה לתל אביב. חלק אחר – לקראת התערוכה "הבזקי זוהר – צילום אופנה בראי המאה" שאצרתי למוזיאון הישראלי לצילום בגן התעשייה תל-חי.

      להתעמקותי בנושא תרמו גם השנים הארוכות בהן סיקרתי את עיצוב האופנה הישראלי ב"ידיעות אחרונות". ולא הייתי מקלה ראש גם בשנות נעוריי, בהן דגמתי כחברת תנועת נוער את האנטגוניזם האידיאולוגי כלפי אופנה, הידור וסגנון אישי מצד אחד; ואת טעמיה המשכרים של האופנה המקורית והייחודית של "משכית" כדוגמנית צילום מהצד האחר.

      משפחות המייסדים

      אבל לאלבום השורשים המשפחתי שלי, ודרכו לאופנה של ראשית תל אביב, התחברתי בעיקר בזכות פרויקט "העיר הנגלית לעין" של מנהלת המאה. הדפדוף בו וב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" של דויד תדהר, העלו את דמותו של סבי (מצד אבא) אשר פולישוק, שהיה ידיד ושותף של מאיר דיזנגוף בחברה "מ. דיזנגוף".
      בתמונה מ-1913 הוא עוטה חליפת פסים מפשתן, כשעניבתו כרוכה סביב צווארון חולצת טוקסידו (שבימינו נלבשת באירועים רשמיים בלבד).

      כחבר ועד שכונת נחלת בנימין ומיוזמי איחודה עם שכונת תל אביב חתום אשר פולישוק, לצד מאיר דיזנגוף, על מסמכי האיחוד ביניהן.

      באותם ימים של ראשית תל אביב הכילה שכונת תל אביב את 66 משפחות המייסדים. הצטרפות 40 משפחות שכונת נחלת בנימין אליה, הגדילה את מניין המשפחות ל~106.

      אשר פולישוק, שהיה פעיל בהפצת העברית באודסה ועלה לארץ ב-1905, נמנה גם עם מייסדי בנק "קופת עם" ועם מעבדי תקנותיו. כאשר נולד יצחק (אבי), בנם הבכור של אשר ומרים פולישוק, היה דיזנגוף הסנדק שלו.

      מקימונו ועד למראה המחויט

      כשבתם שולמית ביקשה להירשם לגמנסיה הרצליה, כתב חיים נחמן ביאליק בעניינה מכתב חם ואוהד למנהל הגימנסיה ד"ר חיים בוגרשוב, שממנו עולה שהמשורר הלאומי נמנה גם הוא עם ידידי המשפחה.

      מאלבום השורשים ניבטת גם דמותה של סבתי מצד אימא, רוזה שנקר לבית אברמוביץ', בכובע אופנתי מורכב שחבשה ברוסיה טרם עליית משפחת סבי, נתן שנקר, ב-1925. לעומת זאת, השפעת המזרח-הרחוק שבעטיה החליקו נשים לקימונו בשלהי שנות ה-30 ניכרת מתצלומה של אימי פנינה שנקר בקימונו אקזוטי. גם מקומו של המראה המחויט של שנות ה-40 לא נפקד מהצילומים. בתצלום משותף של הוריי (ראו בצילום למעלה) נראים הוא במעיל גשם קלאסי מעל חליפה מעונבת ומגבעת לבד סטייל המפרי בוגרט, והיא במראה הליידי שחייב אז כובע, כסיות, ארנק תואם וצעיף משי לצוואר.

      ומה הייתה אופנת הילדות בשנות ה-40? לשמלה שלבשתי אנוכי היה צווארון בייבי וחפתי שרוול עם סיומת מסולסלת מעט. אבל גולת הכותרת (לא תסכימו?) היתה תלתל הבננה.

      * נורית בת-יער היא נכדתו של אשר פולישוק, מראשוני תל אביב. במשך 26 שנה היתה עיתונאית האופנה של "ידיעות אחרונות". ספרה-האלבומי - "שכרון עיצובים - אמנות האופנה בישראל" - עתיד לראות אור במהלך שנת 2009.