פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המצב מסריח

      שוב הירקון מזוהם. שוב תקלה בצינור שפכים. שוב הרשויות מתנערות מאחריות. סמנכ"ל עמותת צלול: "רק מדינת עולם שלישי מאפשרת זיהום בתדירות כה גדולה"

      המצב מסריח

      צילום: נעם כהן, עריכה: רן צימט

      נחל הירקון עוד לא השתקם מהזיהום הקודם שלו בנובמבר, וכבר הספיק להזדהם בשנית כתוצאה מתקלה בצינור השפכים של אור יהודה. סכר שהוקם כדי למנוע את הגעת הביוב נפתח וכך הוזרמו כל השפכים לנחל. מסלול השפכים כבר ידוע מראש – הם מגיעים לנחל איילון, ומשם לירקון ומשם לחופי תל אביב. בדרכם, הם מספיקים להרוס כל מערכת אקולוגית ואף מעמידים בסכנה את בריאות הרוחצים בים.

      עזר פישלר, סמנכ"ל עמותת "צלול", לא מופתע מתדירות הזיהום. "ישראל היא מדינה מתפתחת. צפיפות האוכלוסין גדלה, אך התשתיות לא עומדות בקצב. כך יוצא, שתשתיות הביוב כלל אינן מותאמות לכמות האנשים, הפסולת והביוב שהם מייצרים. אנחנו מתיימרים להיות מדינה מפותחת, אבל מדינה שמאפשרת זיהום כה כבד של נחלים, בתדירות גדולה כל כך, היא מדינת עולם שלישי.

      "הבעיה הגדולה היא שלא קיימת כאן תחזוקה מונעת. חייבים לתחזק באופן שוטף את הצינורות ולהחליף אותם. כאן זה לא קורה. רק כשיש דגים צפים, קצף וסירחון כבד, אז מתחילים הנוגעים בדבר בטיפול ומדברים על הכוונות שהיו להם ומה שתכננו לעשות וטרם הספיקו".

      לא משנה מי אשם כרגע

      טישלר טוען שהסכר באור יהודה לא קרס, אלא נפתח בכוונה, לקראת הגשמים העזים. לדבריו הדבר חמור בהרבה, שכן במקום לנתב את הביוב, איפשרו לו לזרום באופן חופשי לנחל הירקון ומשם לים.

      בכלל, לטענת פישלר התקנת הסכר מלכתחילה היא בגדר מעט מדי, מאוחר מדי. "האם אנשי התשתיות שבנו את הסכר לא לקחו בחשבון שגם בישראל יורד גשם מדי פעם? לא ייתכן ששפכים וביוב יגיעו לנחל הירקון בגלל תחזוקה קלוקלת של הסכר, שהוקם בדיוק כדי למנוע זיהומים שכאלה" הוא אומר.

      אמנון ליברמן, דובר איגודן, טוען כי "הסכר לא אמור לעמוד במעמסה כזאת. צינור הביוב שקרס אמור היה להיות מתוקן עד אז. המקום היחיד שאליו אפשר לנתב את הביוב, במקום לפתוח את הסכר, זה לרחובות אור יהודה".

      בעמותת צלול לא מופתעים מהמקרה. "כל זה היה צפוי", אומר פישלר, "מה שכן מפתיע, זה שכרגע עדיין עסוקים הנוגעים בדבר בהאשמות. כולם - הרשויות המקומיות, משרד התשתיות וכל הנוגעים בדבר חייבים לשתף שעולה ולהתמקד בפתרון הבעיה במקום לגלגל את האשמה".

      מה צריך לעשות עכשיו?

      "אני לא מהנדס, אבל ברור שיש דחיפות לבלום את הגעת השפכים לנחל הירקון. זה הדבר הראשון. כמובן שצריך לפתור את בעיית השפכים של אור יהודה, לתקן את הצינורות מהיסוד ולמנוע מצבים עתידיים דומים, שבגלל הצטברות אשפה לא ניתן לתקן תקלות. אחר כך, חשוב שכל מי שיימצא אחראי יישא בתוצאות הן מבחינה פלילית והן מבחינת תפקידו הציבורי. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יכול לאכוף יותר את החוקים הקיימים. אנחנו לא רואים את זה קורה, לא רואים את 'המזהם משלם'".

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה : "ראש אגף מים ונחלים במשרד הסביר לנציג עמותת צלול במשך דקות ארוכות את הפעולות השונות והמשולבות שעושים משרדי הממשלה והגופים האמונים על כך בכדי למנוע ולצמצם את זיהום מקורות המים. הצעדים כללו בין השאר הוצאת מכתבי התראה לפי חוק המים וכן צו לתיקון מעוות שהוציא מנהל רשות המים בעניין. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול בשטח ביחד עם גופים נוספים כמו רשות ניקוז ירקון ורשות המים בכדי שהזיהום ייפסק והצינור יתוקן במהירות האפשרית".

      שנים של שיקום

      נחל הירקון, כאמור, מזוהם באופן כבד זו הפעם השנייה בשלושה חודשים. לשיקום המערכת האקולוגית, ולהפיכתה ליציבה, נדרשות עשרות שנים ללא זיהום נוסף. כשהנחל מזדהם בתדירות גבוהה כל כך, כתוצאה מהזנחה של צינורות ביוב ומתקנים לטיהור שפכים, העתיד מריח רע.