הפסקת אש? לא ביישובי מערב הנגב

רקטת קסאם נוספת נפלה הבוקר (ראשון) בשטח פתוח במערב הנגב. כמעט חודש לסיום מבצע עופרת יצוקה, בסופו יצאה ישראל מהרצועה בהכרזה חד צדדית על הפסקת אש – והירי נמשך כמעט באין מפריע. אמש התפוצצה רקטת גראד מדרום לאשקלון. ביום שישי נורו לעבר ישראל יותר מעשר פצצות מרגמה וגם ביום חמישי נפלו רקטות בנגב.

ראשי המועצות באזור טוענים שהמבצע בעזה נכשל: "היום אנחנו חוזרים אחורה כמה שנים כי כל פעם יש טפטוף של רקטות וזה הולך ומתגבר", אמר ראש המועצה האזורית שדות נגב מאיר יפרח. לדבריו, "הייתי מצפה מהצבא ומהממשלה להמשיך ולהמחיש את יכולת ההרתעה של ישראל. שניתן מכה כפולה נוכח כל רקטה או פצצה שנורית לעבר ישראל. אם זה יקרה, ידעו שלא מתעסקים איתנו".

אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, נחרץ אף יותר: "ברור לחלוטין שהפסקת האש נכשלה. יכול להיות שבהמשך נראה תוצאה אחת. עכשיו - אני לא רואה רגיעה. נכון להיום, אין שקט, לא אצלנו וכתוצאה מכך, גם לא אצלם. יש כאן ירי קבוע, עשרות פצצות ורקטות נפלו באזור. יש המשך של מלחמת ההתשה נגדנו. הפעלת לחץ מדיני באמצעים צבאיים על ישראל. למעשה, חזרנו לנקודת האפס שלפני מבצע עופרת יצוקה, רק עם יותר ידע על מה קורה כשצה"ל נכנס לרצועה".

"אין שום הפסקת אש", קבע ראש המועצה האזורית אשכול חיים ילין, "יש טפטופים של רקטות וכל מה שאנחנו רואים, זה בדיוק מה שמפניו הזהרנו את ראש הממשלה ושר הביטחון, שלאורך זמן יבדקו איך אנחנו מגיבים לירי. המעשים שלנו משדרים להם שהם יכולים להמשיך לירות בשקט. לדבריו, אסור לחתום על הפסקת אש, "כי בעצם, זו תהיה פעם ראשונה שחותמים על הפסקת אש בידיעה שהמלחמה נמשכת".

שוסטר מצפה מהממשלה לנקוט פעולה גם במישור החברתי: "הציפייה העיקרית שלי שהממשלה תיקח בחשבון שכל עוד יש ברצועה שלטון שעוין את ישראל, נהיה נתונים למציאות ביטחונית הפכפכה. אי אפשר לכן להסתפק באמצעי מיגון או אמצעי יירוט. צריך תוכנית אזרחית רב תחומית ורב שנתית, שתיגע בנושאי פיתוח ותשתית פיזית, וקהילה וחינוך. צריך לייצר מצב שבו יש משקל נגד למציאות הביטחונית שאינה מסתיימת ולא תסתיים בעתיד הנראה לעין. האנשים כאן מוכנים לשאת בנטל, בתנאי שהם יראו עצמם כשייכים, ולא סרח עודף".

"קשה מאוד להסביר את המצב ששרר, כי הוא עדיין לא נגמר", ציינה יעל אדר מקיבוץ ניר עוז, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית אשכול ואמא לארבעה ילדים. "אני רואה שהחרדות נמצאות אצל הילדים והם לא נרגעים מזה שמישהו הצהיר שהנה יש הפסקת אש. יש לנו ילד בן 11.5, שכל פעם שהוא רואה מסוק, הוא מפחד ובא לבשר לנו שהמבצע עוד לא נגמר. הבת הקטנה, בת שמונה, כל הזמן שואלת מתי יהיה חדר ביטחון כי היא רוצה לגור בו. יש חרדות. כל הזמן".