רשות ניירות ערך מפרסמת לראשונה קווים מנחים לבדיקת הצורך בהפחתה של השקעות קבע בדו"חות הכספיים. החלטה על כך התקבלה בשבוע שעבר במליאת הרשות, בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי המתבטא במיוחד בענף ההיי-טק.
רואי החשבון של הרשות הבחינו בתופעה בולטת: השקעות בחברות המוגדרות כחברות היי-טק הוצגו בדו"חות הכספיים של החברות המחזיקות בסכומים הגבוהים בהרבה לעומת ערכן של ההשקעות בבורסות בהן הן נסחרו. במקרים מסוימים (של השקעות לא סחירות), הפער היה בין הערך הפנקסני לבין שווי השוק של חברות דומות. בעקבות זאת, הציגו אנשי הרשות לחברות שאלות נוקבות.
רשות ניירות ערך מתארת שני מקרים בהם התערבה וגרמה בסופו של דבר שהחברות יפחיתו את הערך לערכים ריאליים יותר. הרשות אינה נוקבת בשמות החברות, אולם מתיאור המקרים והמועדים ניתן להסיק כי מדובר בכור (לגבי הפחתת השווי של אי.סי.אי) וכלל תעשיות (לגבי הפחתת השווי של אורכית, טיוגה, וווקולטק שהוחזקו על ידי כלל אלקטרוניקה).
במקרה של כלל תעשיות מציינת הרשות (בלי לנקוב בשם החברה) כי אנשיה הורו לנציגי החברה לבחון מיד "סימני אזהרה" לירידת ערך ולדווח על הבחינה הזו. התוצאה הייתה שבמרץ 2001, עוד לפני פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2000, פרסמה החברה דוח מיידי, בו דיווחה על תוצאות הבחינה: הפחתות בגין ירידת ערך של השקעות המסתכמות במאות מיליוני שקלים.
לגבי כור והשקעתה באי.סי.אי הרשות מדווחת (בלי שנקבה בשמות החברות) כי היא ביקשה הבהרה לגבי הסיבות לפער בין שווי אי.סי.איי בספרים לבין שווי השוק שלה. בעקבות זאת הפחיתה כור את השקעתה באי.סי.איי לתחום התחתון של הטווח שנקבע בהערכת השווי שהיתה בידי החברה. הפחתה זו הסתכמה במאות מיליוני שקלים והיא נכללה במסגרת הדו"חות הכספיים של ה-30 ביוני 2001.
מקרים אלו הביאו את אנשי הרשות לנסח שורה של קווים מנחים לפיהם החברות אמורות לפעול ולבחון את הצורך בביצוע הפחתת שווי:
1. כאשר שווי שוק של השקעה סחירה נמוך משמעותית ביחס לערך בו מוצגת ההשקעה בספרים, על המשקיעה לבצע בחינה של השווי הנאות של ההשקעה.
2. הערכות של אנליסטים והערכות שווי: על החברות לבחון ולשקלל את כל ההערכות האנליסטים לגבי החברות בהן הן משקיעות, תוך מתן המשקל הראוי לכל הערכה. לדברי הרשות, אנליסטים המלווים ומסקרים לאורך זמן את החברות הם בעלי מידע רב.
3. המצב בענף בו פועלת המושקעת: סימן אזהרה חשוב הוא משבר או שינוי המסתמנים בענף בו פועלת המושקעת, אשר עשויים ללמד על משבר צפוי בפעילותה של המושקעת.
4. עסקי המושקעת: אין זה הכרחי לחכות למצב בו החברה מגיעה למצב של ספק עסק חי כדי להכיר בקיומה של ירידת ערך של ההשקעה. לכן, על המשקיעה לבחון סימני אזהרה כגון, גרעון בהון עצמי או גרעון בהון חוזר, ולבחון האם קיומם מלמד על אפשרות של ירידת ערך השקעה (למרות שלא קימים ספקות באשר לקיומה של החברה כעסק חי).
6. יש לבחון את הערכים בהם מוצגת ההחזקה בחברה המושקעת על ידי בעלי מניות אחרים.
7. יש לבחון רמות מחירים בהן מתבצעות עסקות במניות מחוץ לבורסה. לדברי הרשות, מחיר זה מהווה לעיתים סימן חזק יותר מאשר השווי שנקבע בבורסה.
8. גיוסי הון בחברה המושקעת: המחיר לצורך גיוסי הון שבוצעו בחברה המושקעת בתקופה סמוכה למועד הגשת הדו"ח הכספי, עשוי להוות אינדיקציה לשווי החברה.
9. מועד ביצוע ההשקעה על-ידי החברה: ככל שמועד ביצוע ההשקעה הוא רחוק יותר כך על משקיעה לבחון ביתר זהירות את סימני האזהרה המתעוררים ביחס לחברה המושקעת. ולהפך, ככל שמועד ההשקעה הוא קרוב יותר למשקיעה יש ביסוס טוב יותר לערך בו מוצגת ההשקעה.
10. מרכיב המוניטין ביתרת הערך בו מוצגת ההשקעה: ככל שמרכיב המוניטין ביתרת ההשקעה גדול יותר כך על המשקיעה מוטל נטל גדול יותר להצדיק את ערכו בהתקיים סימני האזהרה.
11. מידע שמוגש לדירקטוריון או לבעלי המניות: למידע שכזה חשיבות רבה, והוא מצריך תשומת לב ולעיתים מאפשר ביצוע הערכה בקשר למצבה של החברה המושקעת וכפועל יוצא מכך באשר לשוויה הנאות. כדוגמאות למידע כזה ניתן ניתן לציין תחלופה גבוהה של נושאי משרה, התפטרות דירקטורים, עזיבת לקוחות מהותיים, או דרישת בטחונות נוספים מצד בנקים ונותני אשראי אחרים.
12. סימני אזהרה המפורטים בתקנים העוסקים בירידת ערך של נכסים.
ברשות מציינים, כי בחינה מקיפה של שווי נאות של השקעה תבוצע מייד עם הצטברות הנסיבות וללא קשר לעובדה שהחברה עדיין לא פרסמה ד"וח כספי. כמו כן, ובהתאם להוראות חוק ניירות ערך, על חברה לדווח מייד הן על סימני אזהרה שהתגלו בקשר להשקעות מהותיות שלה המצריכות ביצוע בחינה מקיפה של השווי הנאות של השקעות אלו והן על תוצאות הבחינה המקיפה וההחלטות אותן קיבלה החברה באשר לערך לפיו תוצג ההשקעה בספריה.
בעקבות מקרה כור: רשות ניירות ערך מפרסמת קווים לבחינת הצורך בהפחתת ערך
ליאור כגן
19.11.2001 / 14:05