הוועידה הבינלאומית למאבק באנטישמיות שהתכנסה בלונדון הגיעה למסקנה חד משמעית: כמעט בכל פינה בעולם חלה הסלמה בשנאת היהודים. זו הכותרת שהופיעה בעיתונים בארץ ובכל רחבי העולם היהודי. הסיבה, לפי גורמים יהודים, היא המלחמה בעזה והאנטישמיות שהפכה למקובלת באירופה.
לדעתי, אין עליה באנטישמיות בעולם, אלא ביקורת נגד מדיניות ממשלת ישראל ביחס למלחמתה הקשה והאכזרית נגד העם הפלסטיני. העולם ראה איך הצבא "המוסרי" ביותר בעולם מטפל בילדים, ראה את גופותיהם החרוכות, וראה משפחות שלמות נכחדות אחרי שהופצצו ממטוסים.
לא נשכח
הסיבה לכותרת הזו היא המנהג שאימצו היהודים לעצמם, לפיו מי שמעז למתוח ביקורת על ממשלת ישראל הוא אנטישמי, שונא יהודים שרוצה בחורבנה של מדינת היהודים. היהודים, במיוחד אלה שחיים במדינת ישראל, אינם מתייחסים לדעת הקהל הבנלאומית. אולי אפילו להפך, כי ככל שהקהילה הבינלאומית לוחצת על ממשלת ישראל בכל הקשור לפלסטינים, הם מגבירים את ההתקפות ומשדרים לעולם "אנחנו מצפצפים עליכם". מתיחת ביקורת איננה אנטישמיות. מי שמותח ביקורת שולח מסר לישראלים ומבקש מהם שלא יתנהגו לאחרים כמו שהתנהגו אליכם.
התעלמות וזלזול בדעת הקהל הבינלאומית היא ההסבר היחיד לכניעה המבישה של קדימה והליכוד לאביגדור ליברמן, שחרת על דגלו הפגיעה בערבים אזרחי המדינה. כאשר מנהיג הימין באוסטריה ירג היידר עמד להצטרף לקואלציה בארצו, העולם גינה את אוסטריה והלחץ הבינלאומי גרם לכך שלבסוף הוא נשאר באופוזציה. במדינת ישראל הפך ליברמן לגיבור על, למנהיג שכולם מתחנפים אליו ומקבלים את דרישותיו הגזעניות.
מה פתאום נאצים?
לפני כשנה ביקרתי יחד עם משלחת של עיתונאים בגרמניה, על מנת ללמוד על יחס הגרמנים ליהודים כיום. בין השאר ביקרנו במוזיאון שעל גדות נהר הריין, באותה וילה שבה התקבלה ההחלטה על הפתרון הסופי ליהודים. המדריך במוזיאון היה בחור ישראלי, שהכיר בחורה גרמניה נישא לה וחיי עימה בברלין, סקר בפנינו את השתלשלות הוועידה ודיבר על החוקים שחוקקו הנאצים נגד יהודים עד לקבלת ההחלטה על הפתרון הסופי. לדבריו, מדובר בצעדים הדרגתיים שהביאו לפתרון הסופי. שאלתי אותו האם הוא חושב שבמדינת ישראל, המחוקקת חוקים נגד אוכלוסיה מסוימת, עלול לקרות משהו דומה. המדריך לא השיב, אבל בתום הביקור ניגש אלי ובקול חנוק התנצל על כך שהוא לא השיב. לדבריו, כל מילה שאמרתי היתה נכונה, אבל כיהודי הוא לא יכול להגיד זאת בפני יהודים.