פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה לא שיר אהבה

      בין משפט מחץ של בריטני לכזה של ריהאנה קפצה ת"נ לביקור בבר גיורא -מקום שאולי מציע נוחות אבל בטח לא מקום לאהבה

      לפעמים אני מייחלת להפסיק להאמין. זה יהיה כל כך הרבה יותר פשוט. ובסופו של דבר, זה מה שהם רוצים, לא? כל אלו המנסים להניא אותי מהאמונות שעליהן אני מתעקשת בילדותיות. הם טוענים שאין דבר כזה אהבה גדולה, שהריחוף הקליל הזה נעלם בגיל ההתבגרות ואחריו באות רק מילים -כמו נוחות, פשרות וחברות. אותן מילים שבהמשך מתגלגלות למשכנתה וילדים. באמת שאני רוצה להיגמל, אבל עוד לא מצאתי את המתדון שיעזור. אני מניחה שאני יכולה לנסות, אבל בכל פעם שאני גומלת בלבי לעשות שינוי, מופיע איזה זמזום ברקע. משהו כמו: "אני נולדתי כדי לעשות אותך מאושר" (הבריטני). ואני נשברת. ואולי זה טיפשי להמשיך לחפש את זה שנולדתי כדי לעשות אותו מאושר. לעזאזל, סביר להניח שזה טיפשי, אבל אני לא יכולה אחרת. זה זורם לי בגנים.

      עכשיו היא מצאה זוגיות. וכשישבנו על הבר של בר גיורא ללאנץ' מאוחר, היא גרמה לי לרייר עם משפטים כמו "יש בינינו אהבה גדולה". ויכולתי להיות סקפטית ולטעון שזה קל לקיים אהבה גדולה כשהיא טראנס אטלנטית. אבל בחרתי להאמין, ולו רק בגלל הזמזום שהתנגן לי בראש בזמן שהיא דיברה. זמזום מטריד שאמר "עכשיו אני יכולה לנשום שוב, בייבי, עכשיו אני יכולה לנשום שוב" (ג'יי לו מהברונקס).

      בר גיורא לא מספק את התפאורה המתאימה לדבר על אהבה גדולה. ממש כמו זוגיות יציבה ונוחה, יש שם הכל - חצר מקורה ונעימה, בר חביב ואפילו גלריית סנוקר. אבל רעידות נעימות בעמוד השדרה אין שם. ואולי זה רק בגלל שהראש שלי עמוס בציפיות בשל זמזומים כמו "אתה יכול לעמוד תחת המטרייה שלי, טרייה, טרייה, טרייה" (ריהאנה).

      אחרי המתנה של שלוש סיגריות ארוכות, סוף סוף קיבלנו את המזון המיוחל. היא נאבקה בסנדוויץ' פריקסה (37 שקל) חסר ההשראה שהוכן מג'בטה יבשה, סרדינים כבושים בשעמום, תפוחי אדמה וביצה מבושלת. את הסלט הירוק, שהגיע כחלק מהמנה שלה, קיבלנו רק אחרי שהזכרנו לברמן האיטי, ולכן הוא הגיע באיחור של רבע שעה. אני, לעומת זאת, שהזמנתי מנה ששמה בוריק (27 שקל), קיבלתי שני בורקסים קטנים עם גבינה ומשקה מוזר (זו מילה נחמדה לבלתי שתי), שעשוי מיוגורט וסודה.

      בר גיורא לא צריך אותנו. יש לו המוני עוברי אורח שעוצרים שם בדרכם לסנטר. יש לו בעלים מקושרים שאחראים לכמה מהמקומות החמים בעיר. הוא לא צריך לספק חום או אכפתיות כשהוא מוקף בכל כך הרבה סטוצים זמניים. הוא גם לא חייב להכין קפה טוב, אלא יכול להרשות לעצמו להגיש אותם האספרסואים המבישים שאנחנו שתינו (7 שקלים האחד). ואולי זו אשמתי, שהרי אני פנטזיונרית המחכה לחוויות בלתי נשכחות. ובכל צעד שאני לוקחת, אני מצפה שיופיע איזה "אני עשיתי את הכיף של החיים שלי, לא, אף פעם לא הרגשתי ככה" ("ריקוד מושחת", אלא מה?). כן, כנראה זו אני שעדיין מסרבת להניח לרעיון שמישהו יסחף אותי עם איזו אהבה גדולה.

      בקטנה
      סקס אפיל: לכאורה
      אנשים: בדרך לזארה
      עיצוב: פוטנציאל שהוזנח
      שירות: מנומנם
      הפוך קטן: 12 שקל
      ליד ההפוך: בקלאוות ספוגיות
      גישה לנכים: כניסה יש שירותים -יש שירותי נכים, אבל הגישה אליהם דרך כמה מדרגות
      טיפ: "אם אתה אוהב את זה, אתה צריך לשים על זה טבעת" (ביונסה)
      שורה תחתונה: "תמשיך לחלום ילד, כי כשאתה מפסיק לחיות זה הזמן למות" (להקת מלון עיוור)

      בר גיורא. בר גיורא 4. טל' 6204880. פתוח: כל השבוע 8:00 עד לקוח אחרון.