פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביה"ס למצטיינים בירושלים נקלע לקשיים

      הקרן שתמכה בביה"ס היוקרתי למדעים ואמנויות נפלה קורבן להונאת הענק של מיידוף. "אנו שואפים להמשיך ולבצע את שליחותנו"

      התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים ניצב בפני קשיים משמעותיים, שמסכנים את המשך קיומו. הסיבה: נפילת קרן צ'ייס מלוס אנג'לס שהזרימה לתיכון ולפרויקטים חינוכיים רבים בארץ סכומי עתק הנאמדים ביותר מ-10 מליון דולרים בשנה. הקרן הוקמה לפני 23 שנה ובעקבות הונאת הענק של ברנארד מיידוף לפני כשלושה חודשים, הפסידה 200 מיליון דולר.

      בניסיון להציל את בית הספר, פנו יו"ר התיכון והמרכז למצוינות בחינוך, חזקי אריאלי, והנשיא המייסד של ביה"ס, בוב אשר, להורי התיכון למדעים ובוגריו, בקריאה נרגשת לבקשת כל עזרה שהיא, אם בדרך כספית ואם ביצירת קשרים עם תורמים פוטנציאליים אחרים. "לצערנו הרב, המיתון הכלכלי הפוקד אותנו לאחרונה ובמיוחד את שותפנו בארה"ב הברית מסכן את יכולתנו לתת מענה איכותי והולם לתלמידים המצוינים בישראל", נאמר במכתב, "המשאבים אותם אנו מגייסים מושפעים באופן ישיר מן המצב הכלכלי בארה"ב וכתוצאה מכך פחתו באופן ניכר וכואב".

      התיכון הישראלי למדעים ולאמניות בירושלים נחשב למיוחד במינו, שכן הוא פונה לבני נוער שמערכת החינוך מתקשה לעתים להתמודד עימם, בין משום שהם תלמידים מצטיינים ואין איש שיפתח את כישוריהם, ובין משום שהם יצירתיים כל כך עד שאינם יכולים להתפתח לכיוונים המתאימים להם במערכת החינוך הציבורית הרגילה.

      המוסד החינוכי חרט על דגלו להעניק לכל ילד וילדה בישראל שוויון הזדמנויות, וילד אשר נמצא מתאים ללמוד בתיכון, שילם שכר לימוד על פי היכולת הכלכלית של משפחתו, ואת השאר השלימו בבית הספר מתרומות. "אנו שואפים להמשיך ולבצע את שליחותנו על הצד הטוב ביותר", נכתב. "מאז הקמתנו, שאפנו להעניק לכל תלמיד ותלמידה את התנאים הטובים ביותר כדי לאפשר להם למצות את יכולותיהם ואת הפוטנציאל הגלום בהם בתחומי הלמידה והיצירה".

      "רוב האנרגיות במערכת החינוך בארץ מושקעות בממוצע, בכיתה הנורמטיבית הגדולה, ההטרוגנית", סיפר חזקי אריאלי לוואלה! חדשות. "למצטיינים ידעה המערכת לספק שני פתרונות מרכזיים, פתרון ההאצה - 'קח חומר של הכיתה הבאה ותפתור לך את התרגילים', אבל לא היה פה תהליך לימודי רציני יש כאן השתקה של התלמיד מאשר ההעמקה, ואילו הפתרון השני היה העברת האחריות החוצה. בית הספר בא ואומר: 'אין לי הכלים להתמודד עם הילד המצוין אני. ממליץ לו למצוא את הפתרון באופן חלקי מחוץ לבית הספר - קורסים באוניברסיטה, פעילויות למצטיינים'. כאן נכנסנו ואמרנו: 'בשני הפתרונות האלה יש שני פסולים. אתה לא מתמודד עם היכולות של הילד הזה ולא נותן לו את מה שהוא צריך מבחינת האתגר החינוכי שהוא סקרנות והעמקה".

      שלוש מכות כלכליות

      אנשי צוות בית הספר מתקשים עדיין להתאושש מההלם. "אנחנו מהדקים את החגורה ומלקקים את הפצעים", הם אומרים. "יש הלם גדול, היינו במגמת שיפוץ, כמו כן פרויקטים רבים ומדהימים נעצרו ודאי שירדה הקצפת ואפילו מעבר לכך".

      אריאלי סיפר: "אנחנו רואים בזה אתגר, מציאות חדשה עולמית שאנחנו צריכים להתמודד איתה ואנחנו אפילו רואים בזה מנוף לשינוי חיובי. המציאות העולמית לא פסחה עלינו בשלוש מעלות: בשנה שעברה שער הדולר ירד. כ-50% מההכנסה שלנו מגיעים מתורמים מחו"ל באופן טבעי הושפענו ישירות משער מטבע החוץ. האירוע השני היה ירידת הבורסה שהשפיעה על תורמים שנכנסו לתקופת יובש, והדבר עיכב אותנו מלהתפתח הלאה. הדבר השלישי זה מיידוף - כל הקרן של סטנלי צ'ייס הייתה מושקעת שם".

      אריאלי נזכר בעצב ביום בו הבין שעכשיו הכל הולך להשתנות. "יום אחד אני מקבל טלפון מנשיא קרן צ'ייס, שאמר לי: 'נגמר. אין כלום'. ברגע הראשון חשבתי שזה איזשהו סגנון של הומור. אבל זו מציאות חדשה שמשקפת את העולם החדש שבתוכו אנחנו נמצאים, שבהינף יד אתה עובר מיש לאין. וכל זה קורה לנו תוך כדי שנת לימודים בעיצומם של פרויקטים ועשייה חינוכית".

      נערכים לכל תסריט

      כחלק מתפיסת עולמו של בית הספר לשוויון כלכלי בין כל תלמידיו, בין אם הגיעו ממשפחות מבוססות ובין אם לאו, לא ייצאו התלמידים השנה למסע הדגל של ימי התיכון, לפולין, זה יוחלף במסע בארץ בנושא שואה. "דבר ראשון צמצמנו הוצאות. קיבלנו החלטה שאומרת שאנחנו לא משנים את המבנה החינוכי, קרי לא סוגרים אף מוסד חינוכי ואף פעולה חינוכית לא בארץ ולא בעולם. יחד עם זאת, קיצצנו, הקפאנו שכר ועצרנו שיפוצים. המדיניות היא מאוד ברורה: לשמר את העשייה של הליבה החינוכית וקיצוץ רק מסביב".

      "זה נורא עצוב מה שקורה", סיפר ירון יצחק בוגר בית הספר. "באתי ממושב פרי-גן ממשפחה עם רקע כלכלי לא פשוט וכשהגעתי לראשונה, לפני למעלה מעשור, בתור מי שבא לבדוק בתי ספר, קיבלו אותנו והציגו לנו את המקום שנראה מלהיב. אבי נלחץ שזה נורא יקר, אך מיד הבנו שאין מצב שילד שמתקבל לבית הספר ועובר את המבחנים לא יוכל ללמוד בגלל מצב כלכלי בבית. וסביב הזכרון הזה קשה לי לשמוע על הנפילה הזו. זה בית ספר שמשקיע במצטיינים. אין הרבה כאלה ובאיכות כזו. הלימודים במקום הזה די שינו לי את החיים ולקחו אותם לכיוון אחר, מעניין יותר.

      אריאלי מסכם: "התקווה שלי היא שיהיה זמן היערכות, ושבשנה הקרובה לא יתרחשו רעידות אדמה נוספות בעולם שיכתיבו עוד אתגרים מהסוג הזה במקבץ גבוה. אני מאוד מקווה שאובמה יצליח בתוכניות שלו והמשבר באמריקה ייעצר. גם למינוף הזדמנות צריך זמן. אני לא חש שאנחנו בסכנת סגירה - רציונלית, יש לנו עוד מגוון של תסריטים שהם אפשריים לאתגרים נוספים, ואנחנו נערכים לתסריטי מגירה. גם ברמה הרגשית, אני יודע שיש מספיק אנשים שיעשו הכל כדי למנוע ממפעל יהלום כזה להיסגר. אם מספיק אנשים יהיו מוכנים לשכב על הגדר זה כנראה לא יקרה".