משרד מבקר המדינה פרסם היום (שני) דו"ח ובו ביקורת חריפה על התנהלות ראש הממשלה אהוד אולמרט בזמן שכיהן כשר האוצר, בנוגע להקמת המכללה האקדמית להנדסה ירושלים. על פי הדו"ח, אולמרט, שהיה ראש עיריית ירושלים בעת ההקמה, הפעיל לחצים על לשכת החשב הכללי דאז, ירון זליכה. המטרה: מתן אשראי למכללה.
ב-1999 הוקמה בירושלים המכללה האקדמית להנדסה, המתוקצבת על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. בין מייסדיה היו הרשות לפיתוח ירושלים והעירייה. אולמרט, בתוקף תפקידו כראש העיר, היה שותף להקמה ואף כיהן בשנים 2001-2002 כיו"ר חבר הנאמנים שלה. במועדים הרלבנטיים לדו"ח כיהן אולמרט כשר התמ"ת, הממונה מתוקף תפקידו על מינהל מקרקעי ישראל, וכשר האוצר.
משרד מבקר המדינה בדק בין היתר את הליך הקצאת הנכס שעליו נבנתה המכללה ואת הליכי מתן היתר האשראי שהמכללה ביקשה מוות"ת על מנת לשלם. במהלך הביקורת התקיימה חקירת משטרה לגבי עניינים שונים שעלה בהם חשש למעשים פליליים ותיק החקירה נסגר כנגד כל החשודים.
"דו"ח זה מצביע על ליקויים חמורים בפעולתם של גורמי המקצוע, שהפרו את כללי המינהל התקין וגרמו לפגיעה בקופה הציבורית", נכתב ומפורט: ב-2005 אישר המנהל למכללה הקצאת קרקע ומבנים שערכם נאמד ב-49 מיליון שקל. ההקצאה היתה בתנאים מסוימים, שכללו תשלום חלקי של כעשרה מיליון שקל ותשלום מלא של כ-31 מיליון שקל, בגין המבנים הממוקמים עליה. בחקירה נמצא כי המכללה לא שילמה את 31 מיליוני השקלים. רק בעקבות בדיקת החשב הכללי שם המנהל לב לכך שהסכום חסר.
איפה אולמרט נכנס לתמונה? במהלך הדיונים בעניין המלצת ות"ת לשר האוצר למתן היתר אשראי למכללה לתשלום הסכום לרכישת הקרקע לכללה, נפגשו ראשי ות"ת וראשי המכללה עם שר האוצר דאז - אולמרט. ות"ת המליצה לתת למכללה היתר אשראי של כעשרה מיליוני שקלים. אגף התקציבים של ות"ת הטיל ספק ביכולת המכללה לפרוע את החוב, אך מליאת ות"ת לא התמודדה עם עמדתו.
כדי לסיים את הקצאת הנכס ביקשה ות"ת משר האוצר אולמרט לאשר את בקשת המכללה לקבל היתר אשראי חריג. על פי הנוהג, אגף החשב הכללי הוא זה שממליץ בנושא לשר האוצר. מדברי החשב הכללי דאז, ד"ר ירון זליכה, עולה כי כאשר הגיעה הבקשה היא לוותה בלחצים כבדים גם מצד המכללה וגם מצד לשכת שר האוצר לאשר את מתן היתר האשראי.
"התעלמות מחובת הנאמנות לציבור"
בסופו של דבר, למרות הפניות מלשכת אולמרט, לא קיבלה המכללה את היתר האשראי שביקשה. בעקבות בירור של החשב, פנה המנהל למכללה ב-2006 ודרש ממנה לשלם את 31 מיליון השקלים עבור המבנים. המכללה לא שילמה את הסכום האמור והיתר האשראי כבר לא היה רלבנטי. עד נובמבר 2008, למעלה מחמש שנים לאחר פינוי הנכס, שכנה המכללה בנכס, ושילמה על חשבון העסקה סך של 100,000 שקל בלבד. העניין היה עדיין תלוי ועומד במנהל.
"המינהל הוקם על מנת לנהל בנאמנות את קרקעות המדינה", נכתב בדו"ח, "לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלותו בעניין המכללה מעידה על התעלמות מחובת הנאמנות לשמור על אינטרס הציבור שיש לעובדי ציבור בכלל ולמי שנאמן על נכסי המדינה בפרט. פגיעה חמורה בחובת הנאמנות עלולה לפגוע באמון הציבור ברשויות ובמינהל. פרשה זו דורשת מהמינהל לבחון בחינה מדוקדקת של אופן התנהלותו וטיפולו בעסקה כדי למנוע הישנות מקרים דומים".
לדעת משרד מבקר המדינה, "התערבותם של השר ואנשי לשכתו בעניין מתן היתר האשראי ויכולת ההחזר של המכללה יכולה היתה להתפרש בידי גורמי המקצוע בחשב הכללי כהתערבות וכהפעלת לחצים בסוגיות מקצועיות, והיה בה כדי לפגום בהליך קבלת ההחלטות ובשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים בלשכת החשב".