נעים להכיר - נמנמן העצים

נמנמן עצים (Dryomys nitedula) הינו מכרסם קטן שצבעו חום בהיר ועל פניו פס שחור שנראה כמו מסיכה. השם "נמנמן" ניתן לו מפני שהוא פעיל בעיקר בלילה וישן במשך היום, כאשר את זמנו ביום הוא מבלה בקינים שהוא בנה. קינים אלה ייחודיים, בצורת כדור, שקוטרו 15-25 ס"מ, עם פתח קטן מהצד. הם נבנים לרוב על עצי אלון מצוי (הנפוץ בעצי החורש), בשולי נוף העץ, ולעיתים קרובות בתוך סבך של מטפסים כדוגמת קיסוסית קוצנית ופואה מצויה. קינים אלה מורכבים משתי שכבות של חומרים: "חומר הבניה" הינו לרוב ענפים קצרים נושאי עלים שנקצצו על ידי הנמנמן ו "חומר הריפוד", שהוא מגוון אך כולל תמיד סיבי קליפת ענפים דקים הנראים כחוטי רפיה בצבע חום-בהיר.

נמנמן העצים נתגלה בארץ לראשונה ב-1951 על ידי אביתר נבו, ועבודה אחר תפוצתו נערכה בראשית שנות השישים. בעבודה זו נמצא שהמין נמצא בתחומי החורש הים תיכוני של הגליל המערבי והגליל העליון, בתחום שבין בקעת בית הכרם בדרום, מורדות הר מירון במזרח, שיפולי הגליל במערב וגבול הלבנון בצפון (וככל הנראה מאכלס חורשים דומים מעבר לגבול). עדויות מאובנים מלמדות שבעבר היה נפוץ גם בכרמל.

ישראל מהווה את גבול תחום התפוצה הדרומי של המין, ובעולם הוא מוכר מהאזורים המזרחיים בהרי האלפים דרך הרי הבלקן, רוסיה, תורכיה, סוריה, לבנון וישראל. בית גידולו לרוב בחורשים סבוכים והוא ניזון על מפירות עצי החורש ומחרקים קטנים.

בראשית שנות ה-2000 בוצע סקר נוסף לבחינת אזור תפוצתו של מכרסם זה בגליל העליון. בשנים שלאחר מכן הצטבר מידע ספורדי על תצפיות נוספות במכרסם זה בשטחים חקלאיים של מטעי תפוחים ובמחקרים הבוחנים אוכלוסיות מכרסמים באזור הר מירון. במהלך סקר זה נמצאו עדויות לפעילות הנמנמנים בגליל העליון באזור הר מירון, בגליל המערבי באזור נחל כזיב ובצפון הגליל התחתון ברכס לבנים. מרבית הקינים נמצאו על עצי אלון מצוי בגבהים של 2-3 מטר. הסימנים שהעידו על המצאותו של הנמנמן היו נקודות האכילה שכללו לרוב בלוטים אכולים בתוך קינים נטושים של ציפורים. כמו כן, נראו גם שולחנות אכילה במסעפי ענפים גדולים או על גבי מצע ענפי מטפסים יבשים, שכללו לעיתים ערמות של שרידי הבלוטים בלוטים אכולים.

הידע העיקרי אודות נמנמן העצים בארץ מבוסס על עבודתם של אליעזר עמיר ואביתר נבו, מראשית שנות ה-60. תמורות רבות חלו בחורש הים - תיכוני במהלך ארבעת העשורים האחרונים. באזורים רבים החורש התפתח מאד ונעשה צפוף, ואילו באזורים אחרים החורש נפתח עקב שריפות או כריתה ורעייה. עד עתה לא נעשה מחקר על השפעת השינויים האלה על מיני חורש כדוגמת נמנמן העצים כתוצאה מהצטופפות החורש. ייתכן ששינויים אלה של היסגרות החורש והתמעטות קרחות בחורש הטבעי לצד עלייה באוכלוסיות טורפים כדוגמת ד?ל?ק, מאיימים על קיומו של מין זה. עם זאת מיעוט המידע אודות תפוצתו וגודל אוכלוסייתו של נמנמן העצים, מקשים על ההבנה לגבי הגורמים שמאיימים על המשך קיומו, ונקיטת צעדי ממשק מתאימים.

* הכותב הוא מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע