רק ביבי יכול

כאוס פוליטי. זו תמצית הפרשנות המקובלת לתוצאות הבחירות לכנסת ה- 18. אבל האמת היא, שמלאכת הרכבת הממשלה הבאה אינה כה מסובכת כלל ועיקר. אם המלאכה תוטל על יו"ר קדימה ציפי לבני, בהיותה ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט, היא תיכשל כיוון שאין באפשרותה להקים ממשלה בישראל. לא כאשר הציבור היהודי הצביע 65 מול 44 בעד דרך אחת. או אז תוטל המלאכה על הכינור השני בכנסת הנכנסת, בנימין נתניהו, שבנקל ואחרי שליחת ארבעה פקסים, יוכל להקים ממשלה יציבה של 65 חברי כנסת. הממשלה הזו גם עשויה למצוא עצמה נתמכת בידי מספר חברי קדימה, שרק מחפשים תירוץ לעזוב את ביתם החם ולחבור לביתם החם הקודם. סביר להניח שניתן גם למצוא בקדימה כמה חברי כנסת, שיהא זה להם הבית החם השלישי, או הרביעי בחייהם הפוליטיים, אך לא בכך עסקינן.

אם כן, המצב אינו כל כך מסובך, בוודאי לא כאשר החוק מגדיר בבהירות יפה כשמש הישראלית, שעל הנשיא להטיל את מלאכת המרכבה על מי שבידיו הסיכוי הסביר ביותר להרכיב ממשלה. על כן, מן הראוי שבקדימה יהיו פחות נחרצים בדרישתם להקים ממשלה בראשות לבני, וידונו עם נתניהו על השתתפות בממשלתו, בהפיכתה לפרגמטית, מתונה וקרובה יותר לדרך שהם מובילים ושלדידם קיבלה רוב. ברם, נראה שתהליך טבעי זה לא יתממש אחרי הכל. אם המפלגה תשב באופוזיציה, חושבים חלק מבכירי המפלגה, ביבי יתבשל במיץ העכור של ממשלת ימין קפאונית והקיצונים יריבו זה עם זה, כי זה מה שקיצונים עושים. וכך, ותוך שנה, לכל היותר שנה וחצי, ניתן יהיה לקטוף את השלטון כפרי בשל, בראש 40 מנדטים. לפחות 40 מנדטים.

כמה חבל, שבקדימה מוכנים בקלות שכזו להפקיר את ישראל לשנה או שנה וחצי של קפאון חושים, עיוורון וקיצוניות, העיקר לבוא רעננים יותר ונקיים מתמיד אל הקמפיין הפוליטי הבא של אייל ארד וראובן אדלר. כמה חבל שבקדימה לא קוראים את העם, שגבולות ארצו הולכים ומתקרבים לגבולותיה של מדינת ישראל, להוציא את מובלעת תל אביב המצטמצמת. בבחירות הקודמות גנבו בקדימה את קולות הימין, דבר שלא חזר על עצמו הפעם. הפעם, מצביעי השמאל הם שילמדו על בשרם את נחת הספין. בקיבוצים, במושבים ובמעוזיה האחרונים של מפלגת העבודה לא ישושו להעניק פעם נוספת מנדט למפלגה, שיותר מדי חברים בה חשודים כמי שעלולים בכל רגע להתדפק על שערי ליכוד בבקשת חנינה פוליטית.

אם כן, היום יש לקדימה הזדמנות בכל זאת לעשות משהו לטובת מצביעיה, ולמען מדינת ישראל.