ניסוי בקוף תועד בסתר באוניברסיטה העברית

ניסוי שנערך במעבדות האוניברסיטה העברית בירושלים בקוף, ותועד בסתר, חושף תמונות קשות לצפיה: במהלך הניסוי מוחדרות אלקטרודות למוחו של הקוף בעודו בהכרה. הצילומים נחשפו היום בתוכנית "חמש עם אושרת קוטלר" בערוץ 2. הניסוי שנחשף היום נערך לפני חודשים אחדים, וצילומו במצלמה נסתרת נחשב לאחד התיעודים המלאים היחידים של ניסויים מסוג זה בעולם.

בצילומי הסתר נראים החוקרים כשהם מנסרים את גולגולת הקוף ושותלים בה אלקטרודות, לשם עריכת ניסוי שמטרתו לבדוק את פעולת הזיכרון. במהלך הניתוח נמצא הקוף בהכרה ומצמץ בעיניו, כשראשו נתון בתוך סד. לאחר הניתוח הועבר הקוף לכלוב צר ממדים בו הוא שוהה משך חודשים אחדים, במהלכם נמנעים ממנו מי שתיה. כדי להרוות את צימאונו עליו להוכיח את כושר הזיכרון שלו בניסויי חשיבה שנערכים לאחר הניתוח.

הקוף הנראה בניסוי מכונה "מליש". מליש הינו מסוג מקוק, הוא בן שנתיים, וגודל בחוות מזור הנמצאת באזור השרון ומייצאת קופי מקוק המיועדים לניסויים. במהלך הניסוי הוקלטה אחת החוקרות כשהיא אומרת, בהקשר לניסוי: "עשינו כל מיני שטויות, פשוט כדי לעשות משהו", בעודה מסבירה כי הניסוי למעשה לא תועד כראוי בגלל כשל במערכת הנתונים של המעבדות.

במעבדות האוניברסיטה העברית מוחזקים עתה, ככל הנראה, בין ארבעה לשמונה קופים נוספים שעברו ניסויים. חלק מהקופים האלה ניתנים לשיקום. לאחרונה הוקמה במושב שדמה ליד גדרה חוות שיקום לקופים שעברו ניסויים במעבדות, על ידי עמותת "החופש לחיות". המתקן ערוך לקלוט את הקופים, אך ספק אם מעבדות האוניברסיטה יסכימו להעבירם.

הערכות האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים הן שכ-150 קופים נמצאים במעבדות בישראל לשם ניסויים. כשליש מהם גודלו בחוות מיוחדות לגידול קופים לניסויים, כדוגמת חוות מזור, ויתרתם ניצודו באפריקה, למרות היותם חיות בר מוגנות.

סוגי הניסויים בהם עוסקות המעבדות בארץ כוללים בעיקר השתלת איברים וחקר המוח. ניסויי חקר המוח, מסוג זה שתועד במעבדות האוניברסיטה, מתבצעים ברוב המקרים ללא משככי כאבים או סמי הרגעה, כדי שלא לשבש את תוצאות הניסוי. כמו הקוף מליש, במהלך השהיה במעבדות הניסויים מוחזקים הקופים בבידוד, בכלובים קטנים שאינם מאפשרים להם כמעט חופש תנועה, וניזונים מעיסת מזון סטרילית אחידה.

האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים מנהלת שנים אחדות מאבק עיקש נגד חוות מזור ונגד חוקיותם ודרכי אישורם של ניסויים רחבי היקף הנערכים במעבדות שונות בארץ בקופים, כלבים, חתולים וחיות נוספות. בינואר השנה הגישה האגודה עתירה ראשונה לבג"ץ, בדרישה להגדיר כללים המסדירים את המותר והאסור בניסויים.

לטענת האגודה, התחום במדינת ישראל פרוץ, ומאפשר ניסויים ופרוצדורות ניסוי שאינן מקובלות במעבדות בחו"ל. לאחרונה פורסמה עצומה, עליה חתמו עשרות רופאים, המביעים התנגדות למרבית הניסויים הנערכים בארץ וקוראים לצמצום משמעותי בהם והגברת הפיקוח על הנעשה במעבדות.

המתנגדים להגבלת הניסויים טוענים כי הגבלה על הניסויים בבעלי החיים תביא לפגיעה קשה במדע בישראל, שתתבטא בנזקים כלכליים, השבתת עבודת המדענים וירידתם לטמיון של מחקרים המתבצעים מזה זמן רב. לטענתם הניסויים בבעלי חיים הינם שלב ראשון בפיתוח תרופות וטיפולים המשמשים להצלת חיי אדם והקלת סבלם של חולים מדי יום.

מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הבריטי "הגרדיאן", ומשקף הלך רוח ההולך ומתפשט בקרב מדענים מאיר את הנושא באור חדש. על פי המאמר, אין כל ודאות באשר למידת יכולתם של ניסויים בבעלי חיים לחזות את תוצאות הניסוי בגופם של בני אדם. המאמר פירט סדרה של ניסויים שונים שנעשו בחיות והביאו למותם של אלפי בני אדם, לאחר שתרופות שאושרו באמצעותם הוכחו בדיעבד כמזיקות לבני אדם. גם סביב ניסויי המוח, כדוגמת זה שתועד בניסוי מרחף סימן שאלה גדול, בשל מידת היכולת להקביל בין מוחותיהם של קופים ומוחותיהם של בני אדם.

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה מאפשרת עריכת ניסויים מבוקרים ומוגבלים בבעלי חיים ואלו נעשים על פי חוק צער בעלי חיים ועל פי התקנות שפרסמה המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים. באוניברסיטה העברית לא נעשים ניסויים מיותרים או אכזריים". הניסויים בבעלי חיים נעשים רק לאחר שמוצו כל החלופות האחרות לביצוע המחקר המדעי, כולל ניסוים בתאים וברקמות. עריכת ניסויי בבעלי חיים מאפשרת מציאת מרפא לקשת נרחבת של מחלות ואף מסייעת בין אם במישרין ובין אם בעקיפין להצלת חיי אדם".