פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המהפכה הירוקה תחכה לבחירות הבאות

      עד שנדמה היה כי הפעם סוף סוף תהיה תנועה ירוקה בכנסת, נציגי איכות הסביבה שוב נכשלו. התירוצים: מלחמה בדרום ופילוגים מיותרים

      שעות ספורות לפני פרסום תוצאות המדגמים, עוד שררה רוח אופטימית במטה של התנועה הירוקה-מימד. סקר סודי של הליכוד שנערך בימים האחרונים קבע כי התנועה עוברת את אחוז החסימה. גם במפלגת "הירוקים" הוותיקה היו בטוחים שהפעם, לאחר שלוש מערכות בחירות שבהן המפלגה נכשלה, הם יצליחו להשתחל לכנסת. בבוקר יום הבחירות אף הצהיר יושב ראש המפלגה פאר ויסנר כי הוא יהיה השר להגנת הסביבה.

      בניגוד למגמה בעולם המערבי, לפיה המפלגות הירוקות רק הולכות ומתחזקות, תוצאות הבחירות לכנסת ה-18 שמו קץ לציפיות. התנועה הירוקה-מימד, שהוקמה רק לפני ארבעה חודשים, זכתה ב- 28,057 קולות בלבד, המהווים אחוז אחד מסך כל הבוחרים, וכך אחד מהח"כים "הירוקים" ביותר, הרב מיכאל מלכיאור (לשעבר עבודה) נותר מחוץ לכנסת. מפלגת הירוקים זכתה ב- 10,756 קולות בלבד ושוב נותרה מחוץ למשכן.

      מרצ, מפלגה נוספת שחרטה על דגלה בבחירות הללו את הנושא הירוק, התרסקה לשלושה מנדטים בלבד, כאשר הולכים וגוברים הקולות הקוראים לרכש הירוק של המפלגה, ניצן הורוביץ, לוותר על מקומו לטובת חברת הכנסת הוותיקה זהבה גלאון. יוסי שריד אף רמז בראיון לוואלה! כי על הורוביץ, ש"הוצנח לרשימה", לוותר על מקומו לטובת גלאון. פוליטיקאי נוסף בעל רקורד סביבתי רחב, מספר 5 במרצ מוסי רז, נותר אף הוא מחוץ לכנסת.

      "מערכת הבחירות התנהלה בצל מלחמה וכל השיח הסביבתי נדחק החוצה. חבל, כי יש מקום למפלגה ירוקה בכנסת"

      במפלגות הירוקות מאשימים בעיקר את הלחימה בעזה, ואת השיח הביטחוני שהתעורר בעקבותיה, בתוצאות העגומות שלהם. לטענת מפלגת הירוקים, לפני פרוץ המערכה בעזה היו בידם סקרים המצביעים על כך שהמפלגה עוברת את אחוז החסימה ובגדול. "כנראה שבמדינת ישראל זה ייקח עוד כמה שנים טובות עד שמפלגה ירוקה תגיע לכנסת", אמרו גורמים במפלגה לוואלה! חדשות. "מערכת הבחירות הזאת התנהלה בצל מלחמה וכל השיח הסביבתי נדחק החוצה. זה חבל, כי יש מקום למפלגה ירוקה בכנסת ואנחנו מאמינים שזה יקרה בבחירות הבאות".

      ביקורת מרכזית המופנת כלפי המפלגות הירוקות היא כי במקום לאחד כוחות העדיפו שתי המפלגות לרוץ ברשימות נפרדות, החלטה שהובילה לעימותים קשים בין השתיים. בשבועות האחרונים הגיעה היריבות בין התנועה הירוקה–מימד למפלגת הירוקים לשיאה, וכללה מסע השמצות וקמפיין שלדעת רבים פגע בדימוי של שתי המפלגות והציג אותן, גם אם לא בצדק, כמפלגות אינטרסנטיות שלא מסוגלות להתגבר על שיקולים צרים כדי להתאחד לכדי מפלגה ירוקה אחת גדולה.

      איחוד "ירוק" נוסף שעליו דובר רבות ובסוף הסתיים בפיצוץ הוא כניסתה של התנועה הירוקה-מימד להתארגנות של התנועה החדשה-מרצ. לטענת גורם שהיה מעורה במשא ומתן בין השתיים, הדיונים בין הצדדים היו חיוביים, אך כאשר ראו במרצ את עלייתם בסקרים הם הנמיכו את הצעתם לתנועה הירוקה-מימד. "מרצ הציעה לתנועה הירוקה-מימד הצעה מגוחכת ובמו ידיה קברה את הסיכוי להקים מפלגה חברתית-סביבתית גדולה. הם לא השכילו לחבר לעצמם ציבורים חדשים ובסופו של דבר במקום הסיפור של חברה וסביבה הם נשארו עם צלי רשף". בתנועה הירוקה-מימד מתכוונים להמשיך בעשייה ירוקה חוץ פרלמנטרית ולהתכונן לבחירות הבאות.

      במרצ ובמפלגות הירוקות טענו כי בחד"ש השתמשו בדב חנין כדי "לגנוב" מצביעים

      מי שהצליח בכל זאת למנף את עשייתו הסביבתית בכנסת הוא ח"כ דב חנין מחד"ש, המפלגה שעלתה משלושה מנדטים בכנסת ה-17 לארבעה לאחר הבחירות. זאת בזכות בוחרים יהודים רבים שבחרו לחזק את חנין על חשבון פתק הצבעה למרצ או למפלגות ירוקות.

      עיקר הקמפיין של חד"ש בקרב הציבור היהודי התבסס על חנין ועשייתו למען הסביבה בכנסת האחרונה. הטרנדיות של חד"ש זכתה לביקורת קשה מצד מרצ והמפלגות הירוקות, כאשר הטענה המרכזית היא שבחד"ש השתמשו בחנין כדי "לגנוב" מצביעים. לטענתם, אלמלא הרעש שעשתה תנועת עיר לכולנו סביב הבחירות המוניציפליות בת"א, מצביעי חד"ש רבים היו נותנים את קולם למרצ או למפלגות הירוקות.

      הכנסת הקרובה תיאלץ להסתפק הפעם רק בארבעה ח"כים המוגדרים "ירוקים": אופיר פינס (עבודה), דב חנין (חד"ש) משה גפני (יהדות התורה) וכנראה גם ניצן הורוביץ (מרצ). הרב מלכיאור נותר, כאמור, בחוץ וכך גם אסתרינה טרטמן (לשעבר ישראל ביתנו), שפעלה רבות למען הצלת ים המלח, אך סולקה ממפלגתה בבושת פנים על ידי היו"ר אביגדור ליברמן. בארגונים הסביבתיים מקווים כי חברי כנסת חדשים רבים יצטרפו למאבק וימשיכו את המהפכה הסביבתית השקטה.