פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השבוע הגדול של אביגדור ליברמן

      הקשר עם הבוחר, החשבון הפתוח עם ש"ס ואפילו נדאל ופדרר. יהושע בריינר ליווה את המנצח הגדול של בחירות 2009

      בתוך טירוף הבחירות, פתאום הוא שחרר חיוך רחב, וכמעט לראשונה גופו הגדול השתחרר. "גמר כזה רואים פעם בחמש שנים, היה פשוט משחק מצוין", אמר באושר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, "כבר לא רואים משחקים כאלה, הייתי במתח גדול". רק לרגע, הוא עזב את המנדטים, את לבני, את ביבי ואת החקירות.

      כשליברמן מדבר על משחק גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה בין שני ענקי הטניס רפאל נדאל ורוג'ר פדרר, הוא הופך לדמות שאנחנו לא ממש מכירים. נדמה כי האיש שסיסמת הבחירות המאיימת שלו - בלי נאמנות אין אזרחות - היה מוכן פתאום לשקול תעודת זהות ישראלית למתמודדים בגמר הגרנד סלאם, רק כאות תודה, השתחרר.

      מדברים מהשטח

      לאורך השבוע האחרון, לא היה לליברמן ספק כי הוא עומד בראש המפלגה השלישית בגודלה. לכל מקום אליו הגיע, הציבור עטף אותו באהבה. כך למשל, באשקלון קיבלו אותו ארבע נשים מבוגרות ממוצא רוסי, ששרו בלחן עממי "עם ליברמן נצא לקרב".

      מספר ימים קודם לכן, במעוז השומר הצעיר בקיבוץ נירים, התרוצצו סביבו אנשי ההתיישבות. "ברור שאני לא מצביע עבורו", סיפר אחד מתושבי האזור, "אבל מה לעשות, הוא עומד להיות בכיר בממשלה הבאה. כדאי שלפחות נבהיר לו מה אנחנו צריכים. כבר שמונה שנים אנחנו חיים כאן תחת טילים, חבל שדווקא ליברמן הקיצוני מבין את זה יותר טוב מהפוליטיקאים שלנו. אבל הבעיה שלנו היא לא חמאס, אלא האוצר. השדות שלנו נהרסים כאן, אבל הם מחזירים לנו אולי חמישים אחוז מערך השדה".

      ליברמן שומע את הטענות, ומפנה את תשומת הלב ממנו אל סטס מסז'ניקוב, יו"ר ועדת הכספים בכנסת היוצאת. האחרון סייע רבות לתושבי עוטף עזה, והתושבים לא שוכחים לו את זה. ואכן, ליברמן יכול לרשום הצלחה רבה בביקורו בקיבוץ. עלייה חדה נרשמה בקרב תומכיו באזור לעומת בחירות 2006. אז קיבל אפס אחוזי הצבעה, הפעם הוא כבר קיבל ארבעה אחוזים.

      לא טרנדי, מנהיג

      בכלל, נדמה כי מנהיגותו של ליברמן נגזרת בעיקר מהתודעה שיצר סביבו, ופחות מהיחסים בינו לבין הבוחרים. ליברמן רחוק מלהיות הפוליטיקאי הממוצע. הוא לא מנשק תנוקות, הוא לא ילחץ את ידי המצביעים כשידו השנייה תומכת בכתפו של האזרח הפשוט ולא יפזר חיוכים.

      כשליברמן מדבר, הוא לא רוצה שיפריעו לו, וכשהוא רוצה שמישהו יסיים את דבריו, הוא פשוט קוטע אותם. למד את זה על בשרו כתב הערוץ השני כשקטע את ליברמן בשאלות במעבר כרם שלום ("אתה מוכן לשתוק?"), חוותה את זה מצביעה פוטנציאלית בשפיר שהתחילה לשאול אותו למה יש תחושה שמפלגתו לא עשתה דבר בכנסת האחרונה ("אוקיי, תודה תודה"), ושהיא שוקלת להצביע לליכוד ("הבנתי, תודה") ולמה הם פרשו מהממשלה (בפעם החמישית - "תודה").

      למד את זה גם חקלאי שהתפרץ באמצע דבריו של ליברמן וביקש לדבר באותו הכנס ("לא, עכשיו אני מדבר. שלב השאלות הסתיים"). אולי לכל השאלות היו לו תשובות, אבל בניגוד ליתר הפוליטיקאים שיאזינו למצביעים הפוטנציאליים עד להברה האחרונה, לליברמן אין סבלנות.

      אכזבה?

      יום שלישי, עשר בלילה. ליברמן יושב עם משפחתו בהתנחלות נוקדים וצופה בתוצאות המדגמים. במקביל, התכנסו חברי הכנסת המיועדים באולם מפואר במלון קראון פלאזה. מספר פעילים בודדים היו שם, היתר אנשי תקשורת. למרות תוצאות המדגמים שהעניקו לרשימתו 15 מנדטים, איש לא שמח.

      מתן וייס, צעיר בן 26 שמוקם 20 ברשימה, כבר סגר עם כמה כלי תקשורת שיעלה לשידור מיד עם פרסום תוצאות המדגמים. בסוף הערב איש כבר לא יזכור אותו. במפלגה השתכרו מהסקרים המחמיאים וציפו להכניס את כל העשיריה השנייה והאנונימית, או לפחות את רובה. "זה שטויות", אמר ניסן ביכלר, פעיל המפלגה, "אנחנו מגיעים לפחות ל-18. אל תשכחו שיש עוד את קולות החיילים, שמה כולם הלכו איתנו". חנן ניב, פעיל מפלגה אחר, כבר אומר את המילה המפורשת. "זו אכזבה גדולה. לא יודע מאיפה הביאו את המדגם הזה אבל אנחנו עוד נגיע ל-19 חברים בכנסת הקרובה. לאן ברחו כל המצביעים?".

      המועמדים שמקומם הובטח, משחררים הצהרות ניצחון. "הפכנו להיות המפלגה השלישית בגודלה, איך אפשר לקרוא לזה אכזבה", אומר ח"כ דוד רותם. בצד השני של החדר כלי התקשורת עטים על אורלי לוי. "אם לבני רוצה אותנו בממשלה, אז זו ממשלה שתהיה טיפה ימנית", הצהירה. הבעיה היא שבחוץ כבר חיכו מאות כוסות יין לחגיגות השמחה, אבל הן נותרות בודדות על הבר. "הסקרים רימו אותנו", אומר באכזבה אחד מחברי הכנסת, "אבל אנחנו מרוצים מאוד. בכנסת הבאה כבר נתמודד על הנהגת המדינה".

      לא נשכח, אבל נסלח

      לאחר חצות, הוא מגיע לאולם כמנצח. 16 המועמדים הראשונים במפלגה משמשים כרקע. "אני ועוזי לנדאו גדלנו בבית המחנה הלאומי, ונטיית הלב היא לממשלת ימין, אבל אנו לא פוסלים איש". מי שהקשיבו למשפט הזה היטב היו לא רק נתניהו ולבני, אלא גם ש"ס. בכירים במפלגה הודו שנפגעו מאוד מהאמירות של הרב עובדיה יוסף, שהשווה את המפלגה לשטן.

      ליברמן, בעל זיכרון מצוין לאנשים ולשמות. "יש דברים שאי אפשר לשכוח, יש כאלה ששכחו שיש גם יום למחרת הבחירות. אבל אנחנו לא מאלו שעושים חשבונות אישיים". ובכך סלל את הדרך לישיבה משותפת עם ש"ס בקואליציה. הוא מעדיף ממשלה בראשות נתניהו כשלו עצמו יהיה תפקיד בכיר בממשלה. רק אל תספרו לאלוהים שהחרדים יושבים באותה ממשלה עם השטן.

      הוא איתנו

      כשליברמן נאם, אי שם בקהל (שכבר התגבש לכמה עשרות תומכים) היה גם מיכאל צ'רנוי, המיליונר ששמו לא מפסיק לעלות בחקירות נגד ליברמן. מיד לאחר נאום הניצחון, נכנס ליברמן לחדר צדדי ביחד עם כל שאר חברי הכנסת העתידיים. הדלת נסגרה על פניו של צ'רנוי שביקש להיכנס. "זה בסדר", אמר אחד מאנשי הקמפיין, "הוא איתנו", הסביר. הדלת נפתחה.