הצבעה מהוואגינה

הכותרת הזאת, פראפרזה על שם המחזה עטור הפרסים של איב אנסלר, פשוט התבקשה לאחר שהאזנתי בבוקר שאחרי הבחירות לראיון רדיו עם המחזאיות ענת גוב ועדנה מזי"א. היה קצת עצוב להקשיב לשתיים מוכיחות בהבל פיהן, שאין מות?ר אשת הרוח מאשת הסנדלר ככל שהדבר נוגע להבעת דעה פוליטית, ושהמלצה לתמוך במפלגה או במועמד/ת, כשהיא באה מסופרת דגולה, אינה בעלת ערך רב יותר מזו שבאה מנהגת מונית.

האמת? היה יותר מעצוב. היה מביך להקשיב להן, נשים מוכשרות, יוצרות מוצלחות ומצליחות, כשהן מצחקקות כמו צמד תלמידות תיכון למראה רן דנקר, לאור "נצחונה" של ציפי לבני בבחירות. לא שמעתי שהן תומכות בתכנית, בחזון, בשלום שהיא תביא לנו, בצדק החברתי והסביבתי שבהם היא דוגלת. שמעתי רק שנפתלי נורא מתוק, שולח לה נשיקות וסוחב לה את התיק; שמעתי שהיא שותפה למטבחון אבל לא עושה קפה (הא, הא); שמעתי אותן מדברות כמו ביציאות הכי שוביניסטיות של אהוד ברק, ומוציאות שם רע לשיקול הדעת הפוליטי של נשים.

“אנחנו אנשי שמאל, אין מה להגיד,” אמרה עדנה מזי"א, בדיוק ברגעים שמשאת נפשה הפוליטית, ציפי לבני, נפגשה עם אביגדור ליברמן, עוברת כנראה את מבחן הנאמנות ומנסה לשכנע את האיש שמבין ערבית לסגור איתה עסקה, לגנוב את השלטון מהימין, שניצח את הבחירות בהכרעה חותכת, שאין עליה עוררין. “אנחנו אנשי שמאל, אין מה להגיד,” אומרות מי שהצביעו בעד שאול מופז, צחי הנגבי ועתניאל שנלר, ואת שואלת את עצמך אם צמד הכותבות המצוינות האלה יודעות בכלל לאיית את המילה שמאל.

אבל שתי אלה הן הרי רק דוגמא לאלפים רבים של ישראלים, רובם – אבוי – ישראליות, שקנו את הספין הנמוך של ארד את אדלר "ציפי או ביבי", שכדי לבלוע אותו צריך היה שילוב של אי-הבנה אלמנטרית של שיטת הבחירות בישראל יחד עם היעדר טוטאלי של השקפת עולם, שמאפשר הצבעה לערב-רב של דעות, לאין-תכנית, לאין-אידיאולוגיה, ולמועמדים שכבר הורשעו, לכאלה שמשפטם עוד מתנהל ולאחרים שנתונים לחקירה.

הספין הזה, כדרכם של ספינים, היה שקר גמור. כי קדימה התכוונה – וגם הצליחה – לקחת מנדטים רק מהמפלגות שלשמאלה, תוך כדי שהיא "חותכת לעצמה את האף כדי לעצבן את הפרצוף,” כמאמר הפתגם האנגלי. ובעברית: אם את שודדת מהשכנים את כל הסוכר, אל תתפלאי שאין להם כוס סוכר להלוות לך כשאת צריכה אותה דחוף.

ציפי לבני לא תהיה ראש ממשלת ישראל. במקרה הטוב היא תשב באופוזיציה ובמקרה הרע היא תשב בממשלת ימין עם נתניהו וליברמן וש”ס. יהונתן גפן, עוד "שמאלן" שהצביע לאלי אפללו ולגדעון עזרא, קורא לה היום לא להצטרף לממשלה כזאת. אלה דברים שמבררים לפני הבחירות, יהונתן, לא אחריהן. מי שלא רוצה את ביבי ואיווט – מצביע למפלגה שבמאה אחוזים של ביטחון לא תשב איתם. זה נורא פשוט. לרשימת התנאים שמניתי למעלה, שנדרשו לבליעת הספין, צריך כנראה להוסיף גם מוח שעשוי מגבינה צהובה.

"זאת לא הצבעה מהרחם,” ענתה גוב לשאלת המראיינת, "אבל יש שמחה ברחם כשנשים מסוגלות להתאחד”. להתאחד? מאחורי מה? מאחורי רעיון? מאחורי ערכים? או מאחורי הרחם של רוחמה אברהם-בלילא? הרחם, שהוא מקור החיים, שבו אנחנו נושאות באהבה גדולה את ילדינו, יכול להצביע רק בעד שלום, רק נגד מלחמות ברירה מיותרות, רק נגד כוחניות ודם ואש ותמרות עשן, שאותם הביאה עלינו ציפי לבני פעמיים בקדנציה אחת. נכון, ענת גוב, זו לא הצבעה מהרחם. זאת הצבעה מהוואגינה.

*רני טלמור היא אישה