הוא טוען שאני טינאייג'רית. ויש סבירות שהוא צודק, מהטעמים הבאים: מדי חודש אני מכריזה על "שיר החודש", שנבחר הודות לרלוונטיות של מילותיו לחיי היבשושיים ולמספר השמעותיו ב-MTV. הפלייליסט המצומצם זוכה להישמע בריפיט, במיוחד כשאני דוהרת על אופני. או אז מתלווים אליו תנועות שפתיים דוממות ומגוחכות, ולעיתים גם תנודות ראש אותן אני מחשיבה לסקסיות, אך קיים החשש שהן יותר מעוררות סלידה מאשר כל דבר אחר. מכיוון שלא ניחנתי בכישרון מוטורי (גם על זה, הפלא ופלא, הוא עלה) לא פעם אותן תנועות מגושמות גורמות לי לאבד את האיזון השברירי שלי ולהשתטח אפיים ארצה, או סתם להשתטח על אפה של זקנה חסרת ישע. כך היה גם ביום שדהרתי לגן העיר. שיר החודש, אגב, הוא so what של פינק.
*אם תהיתם מה חיפשתי באותו מרכז מסחרי עלאק-אקסקלוסיבי, הרי שגם פה טמונה הוכחה לרכותי המנטאלית: אני בדיכאון, ועבור טינאייג'ריות שכמותי דיכאון הוא שם נרדף לזלילה עד דלא ידע. בגן העיר, אם כן, נמצא הסניף התל אביבי של קונדיטוריית דודו אוטמזגין הצפונית. מקום מושלם להילולה פורימית.
* כשהגעתי לבית הקפה/קונדיטוריה, גיליתי שללא ספק אני טינאייג'רית, לפחות ביחס לגיל הממוצע שאכלס את המקום.
קשה לי להחליט, וזאת משום שקשה לי לדעת מה אני רוצה, וזאת משום שאיני בוגרת מספיק כדי לזהות את חשקיי, או להבחין בין גחמה לבין רצון ממשי. או בין רצון ממשי, אך ילדותי, לבין מה שבאמת עושה לי טוב. אם כך, קשה לי להחליט מה אני רוצה לעשות בחיים לא פחות משקשה לי להחליט מה אני אוכל.
* בסוף החלטתי על קיש בטטה (39 שקל), כי יכולתי לשמוע אותו אומר איך אני כמו אותן הנקבות שמקשקשות "המניאק 2 עשה לי, בולשיט, בולשיט, בולשיט, קיש בטטה".
* הקיש היה סתמי ודי קטן, הסלט שהגיע על ידו היה מעליב (מלפפון, עגבנייה, חסה לא טרייה ובלי רוטב להושיע).
* אדם בוגר לא היה מכניס את עצמו לסיטואציה אליה אצתי רצתי אני. הרי איזה אדם שאחראי למעשיו יתיישב מול המזרקה העלובה של גן העיר, כשבחוץ יש עיר יפה כל כך?
אני שותה הפוך (10 שקלים). אשה שכבר עברה כמה דברים בחייה בוודאי הייתה מסתפקת באספרסו. אותה אחת הייתה אולי זוכה לטעום את טעמו של הקפה, שכן בהפוך החלש שלי קפה לא היה ניכר.
אילולא הייתי צעירה ופוחזת, הייתי בוודאי לומדת מטעויות העבר ועוזבת את המקום בידיים ריקות. אני, מאידך, בחרתי לנטוש את גן העיר כשבידי עוגת מוס שוקולד, עם בסיס של בראוני ובפנים קרם ברולה (59 שקל). וכמו טינאייג'רית, שוב למדתי את השיעור המעייף על לצפות שאנשים, או מקומות, ישתנו פתאום ויפתיעו לטובה.
* אני כותבת במעגליות, כלומר, אני נוטה לחזור בסוף הטורים על אותה ההבחנה מההתחלה רק עם טוויסט קטן. ממש כמו בדוגמה שלהלן: הוא טוען שאני טינאייג'רית, אבל אולי הוא דווקא טועה, כי כשהייתי טינאייג'רית הייתי מוכנה לאכול הרבה בולשיט מהמון גברים. היום, תודה לאל, אני יודעת טוב יותר.
בקטנה
סקס אפיל: ריץ' ביץ' שהזדקנה
אנשים: שלידם אני צעירה
עיצוב: חייב לעוגות היפהפיות
שירות: משתדל, אבל לא מספיק
הפוך קטן: 10 שקלים
ליד ההפוך: מבחר עצום של עוגות ועוגיות
טיפ: לא כל הנוצץ זהב
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
שורה תחתונה: מתוק, אבל לא בבית ספרנו
דודו אוטמזגין. גן העיר, אבן גבירול 71. טל' 5292472. פתוח: א'-ה' 08:00-22:00 ו'- 08:00-15:00