פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך יתנהלו המגעים להקמת הממשלה

      על מי תוטל משימת הרכבת הממשלה: לבני או ביבי? פרופ' אריאל בנדור על תפקידו של הנשיא והסיכויים לממשלת רוטציה

      לא קל להרכיב ממשלה, בטח לא כשמסתמן שוויון בין המפלגות הגדולות. יו"ר קדימה ציפי לבני, שמפלגתה מובילה כרגע במנדט אחד על הליכוד, יכולה להעיד על כך. רק לפני כשלושה חדשים הוטלה עליה משימת הרכבת הממשלה והיא נאלצה להודיע לנשיא המדינה כי המשימה לא צלחה, הודעה שהובילה אל מערכת בחירות נוספת שהסתיימה, כך נראה, בשוויון.

      אז עכשיו מה? על לבני תוטל משימת הרכבת הממשלה בשנית? הנשיא יכול להטיל את המשימה על חבר כנסת נבחר אחר? ומה קורה אם, שוב, לא מצליחים להרכיב ממשלה?

      הרכבת הממשלה

      חוק-יסוד הממשלה קובע כי תוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, נשיא המדינה, לאחר שנועץ בסיעות, מטיל על חבר כנסת נבחר את תפקיד הרכבת הממשלה. לחבר הכנסת עליו הוטלה המשימה יוקצבו 28 ימים לביצועה. הנשיא רשאי להאריך תקופה זו ב-14 ימים נוספים, אך אם עד אז לא בוצעה המשימה, הנשיא יכול להטיל על חבר כנסת אחר את תפקיד הרכבת הממשלה.

      אם לאחר 28 ימים גם חבר הכנסת זה לא מצליח להרכיב ממשלה, או אם הנשיא לא מצא לנכון להטיל את התפקיד על חבר כנסת נוסף, רשאים חברי הכנסת להמליץ לנשיא המדינה תוך 21 יום, להטיל את התפקיד על חבר כנסת נוסף. לחבר הכנסת עליו הוטל הניסיון השלישי, יש 14 ימים בלבד למשימה. במידה שלא הורכבה ממשלה בתום תהליך זה, יודיע על כך נשיא המדינה ליו"ר הכנסת, ותוך 90 יום יתקיימו בחירות.

      פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שלפי הערכתו הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצליח בכך, גם אם סיעתו אינה הגדולה ביותר: "הנשיא רשאי גם להתחשב בהערכתו לגבי מידת הרצינות והנחישות של הסיעות בהמלצותיהן. למשל ב'סיבוב' הקודם מפלגת העבודה המליצה על ברק, ואילו על לבני המליצו רק סיעת קדימה ומרצ. הנשיא סבר אז כי מפלגת העבודה תהיה מוכנה להצטרף לקואליציה בראשות לבני, וכך היה". פרופ' בנדור הוסיף כי אם לא תהיה המלצה חד-משמעית על נתניהו מצידן של סיעות המייצגות 61 ח"כים לפחות, הנטייה תהיה להטיל את התפקיד על לבני.

      בנוגע לסיכויי ההצלחה של לבני במשימת הרכבת ממשלה, לאור העובדה כי רק לפני כשלושה חדשים כשלה במשימה, אומר פרופ' בנדור: "אם הנשיא יהיה סבור, בעקבות התייעצויות שיקיים עם נציגי הסיעות, שהדבר מעיד על יכולתה להצליח במשימה הפעם, הוא רשאי להתחשב בכך. השיקול של הנשיא צריך להיות סיכויי ההצלחה במקרה זה. לצורך כך הוא רשאי להתחשב בכל נתון שייראה לו רלבנטי".

      בנדור מוסיף כי הנשיא אינו חייב לנמק את ההחלטה באופן מפורט: "עם זאת, נראה לי כי מבחינה ציבורית ראוי שינמק את ההחלטה אם יטיל להרכיב את הממשלה על חבר כנסת שמספר הח"כים שהמליצו עליו נופל ממספר הח"כים שהמליצו על חבר כנסת אחר".

      רוטציה

      ממשלת רוטציה קמה בעבר לאחר הבחירות בשנת 1984. תוצאות הבחירות בשנת 1984 יצרו מצב שוויוני בין גוש השמאל לגוש הימין. מפלגת המערך, בראשותו של שמעון פרס, זכתה ב- 44 מנדטים ומפלגת הליכוד, בראשות יצחק שמיר, זכתה ב-41 מנדטים.

      נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך האחרון לא הצליח להרכיב ממשלה. בתמיכת הסיעות ובהשפעתו של הרצוג, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות לאומית, בשיטת רוטציה. פרס כיהן שנתיים כראש ממשלה, ולאחר שנתיים הגיש התפטרותו לנשיא ויצחק שמיר הושבע לראשות הממשלה לשנתיים הבאות. הרכב הממשלה עצמה לא השתנה עם החלפת ראש הממשלה. עם זאת, מבחינה משפטית פורמלית מדובר בשתי ממשלות שונות כיוון שהתפטרות ראש ממשלה משמעותה התפטרות הממשלה כולה, ולאחר הרוטציה נדרש אמון מחדש של הכנסת בממשלה.