תוצאות הבחירות היום ישפיעו גם על מליון וחצי מאזרחי ישראל, שלא ניתנה להם הזכות להצביע. מליון וחצי בני אדם, שיום המחר שלהם יקבע על ידי אלו שיזכו באחד ממאה ועשרים המושבים בכנסת, לא משתתפים בחגיגה הדמוקרטית, רק בגלל שהם מתחת לגיל שמונה עשרה.
גיל שמונה עשרה הוא קו פרשת המים "הכללי", שנתפס כגיל המעביר אדם מילדות לבגרות. בגיל שמונה עשרה גומרים ללמוד בבית הספר התיכון, בגיל שמונה עשרה החוק מפסיק להתייחס אליך כ"קטין" ומתחיל להתייחס אליך כ"בגיר", כאדם שמבחינת המדינה נושא בכל הזכויות והחובות. אך קו "פרשת המים" הזה איננו קו מוחלט, וגם אם היה כזה, הוא לא בהכרח מוצדק.
המדינה עצמה מכירה ב"בגרותו" של אדם עוד קודם לכן, גם בהקשר של הזכות לבחור. על פי חוק, בבחירות לרשויות המקומיות ניתן להצביע כבר מגיל שבע עשרה. ללמוד נהיגה אפשר כבר בגיל שש עשרה, בגיל חמש עשרה אפשר להתחיל לעבוד וגם להתנגד לאשפוז פסיכיאטרי וכבר מגיל שתים עשרה המדינה תעמיד אותך לדין, אם עברת על החוק הפלילי. כמו כל אדם בוגר אחר.
אז מדוע שלא לתת גם לנערים ונערות לבחור? הכנסת עצמה, וגם אנחנו האזרחים, מכירים ביכולתם לקבל החלטות גורליות לגבי חייהם שלהם ומתירים להם לעשות כן, גם לפני גיל שמונה עשרה. אם קטינים יכולים לקבל רישיון נהיגה, ואם בגיל שתים עשרה הם לכאורה יודעים ויכולים להבחין בין טוב לרע, להיות אחראים למעשיהם ולעמוד לדין אם יחרגו מהנורמות שנקבעו בבית המחוקקים, אין הצדקה למנוע מהם להשתתף בקביעת אותן נורמות.
לא דואגים לזכויות הקטינים
לא קל להסתכל על קטינים מנקודת המבט הזו. בדרך כלל מקובל לראות אותם כיצורים חלשים, חסרי תבונה ושיקול דעת, המקבלים החלטות נמהרות ללא ידע ושיקול דעת, שלא מסוגלים לחשוב באופן רציונלי ושלא צריך לתת להם את "החופש", את הזכות ליהנות מזכויות שיש לנו, המבוגרים. אבל התפיסה הזו לא עומדת במבחן המציאות, גם לא בכל הנוגע בזכות ההצבעה.
אם לקטינים אין את היכולת לשקול שיקולים הרי גורל של חיים ומוות, הרי שיש לאסור עליהם לשבת בגיל שש עשרה מאחורי ההגה. אם לקטינים אין את ההבנה לגבי טוב ורע, הרי שאין להעמיד אותם לדין בגיל שתים עשרה או ארבע עשרה. וממילא, האם מכל מבוגר שיגיע היום לקלפי אנחנו דורשים להוכיח בקיאות במצעי המפלגות, היכרות עם המועמדים, והבטחה שאת ההחלטה לגבי זהות המפלגה לה הוא מצביע הוא קיבל לאחר ששקל את ההחלטה בכובד ראש?
כולנו מכירים לא מעט מבוגרים, שעל שיקול דעתם איננו סומכים כלל, ושלא נקנה מהם רכב משומש או ניתן להם לשמור על ילדינו בערב. ועדיין, איש לא מפקפק בזכותם הבסיסית לבחור. ישנם זקנים, שהשיטיון אחז בהם ועדיין זכותם להצביע לא נשללת. ישנם אחרים, שניתן להטיל ספק בשיקול דעתם, שנוטלים תרופות, וגם הם יצביעו היום. אבל קטינים לא.
כנסת חדשה תיבחר היום, ממשלה חדשה תורכב בשבועות הקרובים. ההחלטות שיתקבלו שם ישפיעו על טיב הטיפול שתינוקות יקבלו בטיפת חלב, על איכות גני הילדים, צפיפות הכיתות בבתי הספר, משכורתם של רופאי הילדים, גובה קצבאות הילדים, איכות האוויר שאנחנו נושמים וזהותה ודמותה של המדינה לשנים הבאות. כולנו נושפע מההחלטות האלה, גם האזרחים הצעירים של המדינה. במערכת הבחירות איש מהמתמודדים לא הזכיר אותם ולא נתן דעתו לזכויותיהם, לצרכיהם ולאינטרסים שלהם. יתכן, שאם גם לקולם היה משקל, הם היו נלקחים ברצינות.
* הכותב הוא משפטן המתמחה בזכויות ילדים.