פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "להכניס את הנכבה לספרי הלימוד"

      ועדה שמינתה שרת החינוך ממליצה לשנות את היחס לערבים במערכת החינוך. תמיר: "פצע פתוח שלא מטפלים בו מזדהם"

      ועדה שהקימה שרת החינוך פרופ' יולי תמיר לגיבוש מדיניות ממלכתית-רשמית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל הגישה השבוע את המלצותיה לשרה. עבודת הוועדה נמשכה כשנה ובסופה גיבשו חבריה את המלצתם למדיניות רשמית לגבי הצעדים שעל מערכת החינוך לנקוט ביחס לנושא היהודי-ערבי בישראל.

      "יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל הם סבוכים ומורכבים", נכתב בדו"ח, "ובאופן כללי הם יחסים שליליים המאופיינים בחוסר אמון, בניכור, בדחייה ובחוסר רגישות. אירועים שקשורים להקמת מדינת ישראל הנחשבים על ידי הרוב היהודי כתקומה לאומית, נתפסים על ידי המיעוט הערבי כאסון לאומי. וכך במציאות זאת, הרוב היהודי חש מאוים ואילו המיעוט הערבי מרגיש פגוע ונרדף".

      הועדה, בראשותם של פרופ' גבריאל סלומון וד"ר מוחמד עיסוואי, דנה בפצעים הפתוחים ובמתחים שמאפיינים את מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל. "יש חשיבות רבה לכך שהדו"ח הנוכחי ייקרא וייושם כאשר אירועי 'אוקטובר 2000' ומבצע 'עופרת יצוקה' עומדים לנגד עינינו. המדיניות המוצגת בדו"ח איננה ביטוי לתפיסה פוליטית זו או אחרת. היא באה לבטא את דאגתנו לבריאותה החברתית של ישראל על מרכיביה השונים", כתבו חברי הועדה.

      יישום הדוח, כך מקווים חברי הועדה, "ישנה את העמדות והתפיסות השליליות ההדדיות ובכך יתרום לחיים משותפים על בסיס דמוקרטי, שוויוני וסובלני במדינה". "אנחנו כולנו יודעים שפצע פתוח שלא מטפלים בו מזדהם. צריך לטפל בהם ברגישות הראויה", אמרה שרת החינוך יולי תמיר לוואלה! חדשות, "היום, יותר מתמיד, יש הבנה של כולם שיש כאן שני עמים שחיים יחד וצריכים למצוא את מקומם זה לצד זה. במידה רבה נושא הדו קיום בין היהודים והערבים בישראל חשוב יותר מכל גרעין איראני או סכסוך פלסטיני ישראלי והוא יכריע את עתידנו".

      גם נכבה וגם הרצל

      בהמלצותיהם, כתבו חברי הוועדה כי הם רואים את משרד החינוך כאחראי הממשי לקידום החינוך לחיים משותפים בין יהודים וערבים. לדבריהם, על החינוך לחיים משותפים להתקיים מגיל הגן ועד לכיתה י"ב. כמו כן, על חומר הלימוד במקצועות השונים, ובראשם מקצוע האזרחות, להשתנות ולנושא הדו קיום יש לתת מקום משמעותי יותר.

      "מבחינתי, עצם זה שייתנו לגיטימציה לנרטיב של הצד השני זה קריטי", אמר פרופ' סלומון לוואלה! חדשות. "לגנות את המילה 'נכבה' זה לא לתת לגיטימציה לטראומה הלאומית של הערבים בישראל, שמבחינתנו היא לא קיימת ואנחנו בכלל לא מוכנים להכיר בכך שיש דבר כזה. מתן לגיטימציה פירושו להכיר בזה שיש להם נרטיב ו'הנכבה' זה חלק מהנרטיב. זה לא אומר שמוכרחים להסכים איתו, אך עצם הדיון הוא הישג חינוכי ממדרגה ראשונה".

      חברי הוועדה ממליצים לא רק לשלב תכנים בנושא הנרטיב הערבי פלסטיני בבתי הספר היהודיים אלא גם להכניס את הנרטיב היהודי ציוני לחומר הלימוד בבתי הספר הערבים. זאת לא רק כחלק מלימודי האזרחות, אלא גם בלימודי הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, הספרות, התקשורת, הקולנוע, האמנות והסוציולוגיה. "המפקחים של המקצועות הללו והאגף לתוכניות לימודים ייקחו בחשבון את שילובו של נושא הדו-קיום בעת כתיבת תוכניות לימודים חדשות", נכתב בדו"ח, "ובשלב ראשון, ימליצו המורים במקצועות אלו כיצד לשלב את הנושא בתוכניות הלימודים הקיימות".

      כיצד ייושמו ההמלצות?

      כיצד ייושמו ההמלצות? בדו"ח נכתב כי "הומלץ להקדיש תקציב ייעודי בסך של 10 מיליון שקלים לנושא הדו קיום במשרד החינוך, תוך מינוי רפרנט ארצי ורפרנטים מחוזיים שיהיו אמונים על כך. כמו כן יש למנות בכל בית ספר אחראי לנושא ולהכניס את המלצות הוועדה לחוזר מנכ"ל. גם הכשרת מורים ואנשי חינוך להעברת הנושא הספציפי הזה".

      עוד נכתב בסעיפי ההמלצות כי "נושא החינוך לחיים משותפים ישתקף בתהליך הכשרת עובדי ההוראה בשלושה מישורים: המישור הקוגניטיבי, המישור הרגשי והמישור ההתנהגותי. כמו כן יש מקום להבחין בין תכני ההכשרה של שלוש האוכלוסיות של עובדי הוראה: מנהלי בתי ספר, מורים המלמדים במערכת החינוך וסטודנטים להוראה בכלל וסטודנטים לתעודת הוראה באזרחות בפרט".

      השרה תמיר מסבירה את שיקוליה בהקמת הוועדה בכך ש"צריך לתת לגיטימציה לנושא הזה, שלגמרי נדחק החוצה מהלב של העשייה הנוכחית. הדמוקרטיה שלנו היא מאוד עדינה ורגישה וחלק מרכזי מהמלצות הוועדה הוא לכונן על בסיס קבוע מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים. המפגש הוא דרך להסיר פחדים וחששות. מגילת העצמאות היא נר לרגליי וזה המסמך היחיד שהוא מסמך מכונן ושם נאמר שאזרחי ישראל יזכו לשוויון זכויות גמור".

      ועדת סלומון-עיסאווי איננה הועדה הראשונה שקמה במשרד החינוך במטרה לגבש מדיניות בנושא מערכת היחסים בין ערבים ליהודים בישראל. זכורה במיוחד ועדה בראשותו של פרופ' מרדכי קרמניצר שהוקמה ב-1995 אלא שהמלצותיה יושמו באופן חלקי בלבד.

      חברי הוועדה כותבים בדו"ח כי הם "מודעים לכך שאיכות היחסים בין יהודים לערבים תקבע במידה רבה את פניה של החברה ואת עתידה של מדינת ישראל. במציאות זאת יש צורך לבצע תפנית בכיוון בו מתנהלים היחסים בין יהודים לערבים כדי להעלות אותם על דרך השותפות, שינוי זה הינו חיוני". פרופ' סלומון סיכם: "אני מאוד מקווה שלא ירפו מן העניין וגם כשתתחלף הנהגת משרד החינוך, יבין מי שיעמוד בראשו שזה לא עניין פוליטי. השיקול שצריך להנחות אותנו הוא שאם לא נפעל לשותפות אמת ושוויוניות בין יהודים וערבים, החברה בישראל תהיה בסכנה והמצב יהיה הרבה יותר גרוע".