וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: מי הבוחר האמיתי?

ד"ר צבי פרנקל

8.2.2009 / 17:38

העוצמה הפוליטית אינה ביד הציבור המצביע ביום הבחירות, אלא בידי זה המצביע בפריימריז המפלגות. לפיכך, שיטת הבחירות חייבת שינוי

כולנו מתכוננים לחגיגת הדמוקרטיה ביום הבחירות, היום בו ייבחרו נציגי העם לכנסת. אלא שהבוחר האמיתי, הוא הבוחר בפריימריז (הבחירות המקדימות של המפלגות), הוא המעצב את הרכב הרשימה ואת פניה של הכנסת הבאה.

השפעתו של הבוחר בפריימריז היא למעלה מפי מאה! מהשפעת בוחר אחר ביום הבחירות. אך בעיה חמורה יותר היא כאשר אותו אדם שהשתתף בפריימריז במפלגתו, לא יתמוך ביום הבחירות במפלגה בה השתתף בבחירת מועמדיה. בשורות אלו, אני מתכוון להציע שיטה, שאולי תיראה בעיני כמה כפגיעה קטנה בדמוקרטיה, אך תהיה זו פגיעה שתביא לייצוג אמיתי יותר לרצון האמיתי של העם, וההפסד יצא בשכרנו.

מאחר שהבוחר בפריימריז משתתף בקביעת הרכב הרשימה של המפלגה בה הצביע, יש לקבוע בחוק כי לא יהיה רשאי להצביע גם בבחירות הכלליות, וקולו יימנה אוטומטית כקול התומך במפלגה בה הוא חבר. אכן, אלמנט החשאיות בבחירות לכאורה נפגע, אלא רק לכאורה, כי הרי אותו אדם כבר הודיע קבל עם ועדה בעת השתתפותו בפריימריז למי יתן את קולו ביום הבחירות. מדובר במי שבחר להיות חבר במפלגה, ולא סתם חבר אלא חבר בגוף הבוחר. על כן גם אם החשאיות, שכבר אינה קיימת, נראית כאילו תיפגע, הרי התוצאה הסופית תהיה יותר צודקת ואף יותר דמוקרטית. אין סיבה שעיקרון השוויון קול אחד לכל אחד ייסוג מפני עקרון החשאיות.

על השאלה מה יקרה אם בינתיים שינה החבר את עמדתו וממועד הפריימריז עד ליום הבחירות החליט החבר לתמוך במפלגה אחרת, אשיב שכמובן קולו לא ינתן למפלגה שאינו רוצה בה, אולם גם קולו לא יינתן למפלגה אחרת. אותו אזרח כבר השפיע, בעקיפין, על הרכב הכנסת כאשר בחר ברשימה בפריימריז, ולכן לא יוכל להשתתף בבחירות הכלליות. כלומר יש לקבוע הליך לפיו יוכל החבר להודיע שאינו מצביע עבור המפלגה בה השתתף בפריימריז, וקולו לא יימנה בין מצביעיה, אך גם לא יוכל להצביע עבור מפלגה אחרת.

המגמה היא לא לאפשר לאדם להשפיע פעמיים, פעם אחת על עיצוב רשימה פלונית ופעם שניה על ידי בחירה במפלגה אלמונית. אכן סוגיה לא פשוטה, במחי מאמר אחד לבטל זכות בחירה של אזרחים, אולם המצב הקיים אינו דמוקרטי: גם יכולת השפעה עצומה על קביעת הרכב רשימה וגם זכות נוספת לבחור בכל רשימה אחרת.

נקודה נוספת שיש לתת עליה הדעת, היא החשש ממצב בו בעלי עניין וממון ישתלטו על קבוצות באוכלוסיה, יגרמו להם להיות חברים בעל כורחם במפלגה ובכך "יקנו" את תמיכתם בבחירות הכלליות. כדי להימנע ממצב כזה, יש לקבוע כי הקולות של אותם חברי גוף בוחר יימנו כתומכים באותה מפלגה רק אם אותה מפלגה עברה את אחוז החסימה גם ללא תמיכתם של חברי הגוף הבוחר , ורק במקרה כזה יצטרפו הקולות של חברי הגוף הבוחר למצביעים עבור אותה מפלגה בתוצאות הבחירות.

המפלגה ומועמדיה בבחירה אחת

כדי ליצור אחידות, יש לקבוע נוסחה לכמות אנשים היכולים להיות גוף בוחר, הנגזרת למשל ממספר המנדטים בכנסת היוצאת. לדוגמה, עד 1,000 בוחרים לכל מנדט של המפלגה בכנסת הקודמת, ועד 1,000 בוחרים במפלגה חדשה. כך לא יגרמו לאנשים להיות חברי גוף בוחר במפלגה, רק כדי שהמפלגה תזכה לתמיכה אוטומטית בקולם לכנסת. עקרון המבוסס על מספר המנדטים בכנסת יוצאת קיים כבר בשיטתנו למשל בשאלת מימון המפלגות.

ישנן דרכים נוספות להתמודד עם הכשל עליו הצבעתי בשורות אלו, מלבד הדרך שהצעתי. שיטה כלשהי של בחירות אזוריות היא דרך אחת. דרך אחרת יכולה להיות שיטה בה ביום הבחירות, המצביע עבור מפלגה מסויימת יוכל לבחור גם את רשימת מועמדיה מבין רשימת מועמדים עליהם תחליט המפלגה, אף כי חסרונה של שיטה זו שהבוחר במפלגה פלונית לא ידע מראש את הרכב הרשימה, אלא רק את רעיונותיה של המפלגה, חסרון שאמנם גלומים בו לא מעט יתרונות.

כיוון שמדובר בשינוי מהותי במערכת הבחירות, רצוי לפני כל דיון בשינוי מערכת הבחירות, לתקן את חוק הבחירות לכנסת באופן שהוראותיו או חלק מהן לא תהיינה נתונות לשינוי. האופן היחידי בו אפשר יהיה לשנות את ההוראות הוא על ידי רוב מיוחס של חברי הכנסת, בין אם רוב חברי הכנסת כמו בחוק יסוד: הכנסת, או רוב של שמונים חברי כנסת, מה שיתן לשינוי כזה, אם יתקבל, בסיס רחב יותר של הכנסת.

שתהיה בחירה טובה.

* הכותב הוא עורך דין ומרצה בקמפוס האקדמי אחוה

  • עוד באותו נושא:
  • בחירות 2009

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully