ים יבשה

ים- יבשה, ככה קראנו למשחק הזה בתור ילדים וזה היה פשוט וקל, הכללים דרשו מינימום קואורדינציה וקצת עירנות, מעבר לזה לא היה צורך ביותר, סימון שטח מוגדר למשחק וכמה ילדים מהשכונה, זה הכל.
זו בערך התחושה שאני באופן אישי קיבלתי מהדאווין שהחורף ניסה להעביר השנה, ים יבשה, היום חורף מחר קיץ, היום גופיה מחר צעיף וכובע, איבדת ריכוז לרגע וזהו, אתה בחוץ.

כך מצאתי את עצמי לא שותה קפה כמעט שבוע שלם, נתפסתי משחקת מחוץ לתחום בפעם השניה בחורף הזה ונשארתי מרותקת למיטה לכמה ימים אומללים של חולי.
הייתי מתלוננת על חוסר הגינות ועל משחק מכור אבל לא רק אני הולכתי שולל, חברה נוספת נפסלה כמוני והיתה לי לשותפה למחלה, היא בביתה עם קנקני תה, מרקים ופיג'מה , אספקת תרופות נכבדת והרבה רצון להתלונן על גורל אכזר, ואילו אני בביתי, תמיד אמרתי, הכי חשוב זה הסולידריות.

אז במקום שיחות נורמטיביות על כוס קפה ניהלנו שיחות תה על טהרת ה'כואב לי פה וגם פה', רק כשכל אחת נמצאת מאחורי מסך המחשב שלה, או בצד השני של קו הטלפון, כל סוג של תקשורת אפשרית עם העולם שבחוץ שלא כוללת הפצה של החיידקים ברבים.

מידי כמה שעות היא הצליחה להפתיע אותי בנושאים שאינם קשורים לאומללות הפיזית, זה התחיל ככה "בואי אפרתי אני אקרא לך את ההורוסקופ שלך, תראי כמה אמת יש כאן, פשוט אחד לאחד, "בימים שלפני יום ההולדת תחוו נסיגה קלה שלאחריה תהיה עליה והתחזקות אנרגטית, תזדקקו להרבה מנוחה פיזית ומנטאלית על מנת לצבור את כוחותיכם בחזרה, נצלו את הזמן לחשבון נפש ומחשבה ותבואו על שכרכם" את רואה? גם הכוכבים יודעים מה עובר עלייך, את לא לבד בגלקסיה, זה היה צפוי מראש" אמרה בגרון צרוד, "נו ואת יכולה להסביר לצה האינפורמציה הזאת טובה? כי המוח שלי יכול להכיל רק כמות מאד ספציפית של מידע, תהיי יותר ברורה אחרת את מאבדת אותי" השתעלתי בחזרה.

"אני חושבת שזו דרכו של היקום לבשר לך על יום הולדתך הקרב ובא ועל הדרך זימנו עבורך גם זמן למחשבה על השנים שחלפו, על תוכניותייך לעתיד ועל סקירה כללית של חייך, זה מאד חשוב לעשות פסק זמן למחשבה" אמרה והתעטשה חמש פעמים רצוף, ספרתי.

"אין לי חשק לחשוב על תוכניות לעתיד ולסקירה, אני עסוקה במסכנות שלי והמחשבות מפריעות לי בריכוז, נורא בא לי קפה אבל אני לא יכולה לשתות או בכלל לבלוע, כל כך כואב לי הגרון, סיפרתי לרופא שקשה לי לבלוע והוא אמר שהוא ממליץ במקום לבלוע לגרגר, את חושבת שזו סוג של הטרדה מינית?"

"את לא מתרכזת בעיקר" אמרה, חיכיתי שהיא תסיים להיחנק ותמשיך את דבריה אך היא הודיעה לי שבדיוק מתחיל סרט רומנטי באחד הערוצים והיא חוזרת אליי עם תובנות מיד עם תומו, או מחר "דבר אחד אני מבטיחה לך, מרקיורי עומד לסיים את הנסיגה שלו, יבואו ימים טובים" חתמה את דבריה בשיעול וסגרה את השיחה.

כמה ימים אחרי כן הדברים שבו אל סידרם, גם אני וגם החברה חזרנו אל קו הבריאות ונפגשנו לקפה המיוחל עם שפע של כוחות מחודשים, כיוון שנפל בחלקינו להיות חולות רוב השבוע קיבלנו את הסופ"ש כחופשת התאוששות. התמקמנו לנו בשדרות רוטשילד על אחד הספסלים שמאפשרים נקודת תצפית מירבית על הסצינה ונהנו משמש של צהרי יום שישי, כל אחת אוחזת בכוס הקפה שלה ומתבוננת בעוד אוחזים אחרים, "עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשאמרת שמרקיורי עומד לסיים את הנסיגה" אמרתי לחברתי.

יש לי תחושה ממש טובה שמהמקום הזה שבו אני נמצאת לא מרקיורי ולא אף כוכב אחר יכול לעשות עלי טריקים, מהנקודה הזו אני אומרת לך שהתוכניות לעתיד בשנה הקרובה ובכלל כמו שאני רואה את הדברים הן לחגוג וכמה שיותר, לכבוד עוד המון כוסות קפה משובחות, לכבוד בריאות שלמה ולכבוד יום ההולדת". היא כמעט האמינה לדברים שאני אומרת עד שהצעתי לה להמשיך את היום לכיוון חוף הים "הולכים לים, לשחק 'ים יבשה', התגעגעתי".



efratcoffee@walla.com