משחר נעוריי, דרכי הפוליטית היתה ברורה. הייתי חבר בבית"ר, בתנועת החרות ובגח"ל. צעדתי במסלול זה עם חברים רבים, במחנה שבתחילת דרכו היה דחוי ולאורך הזמן הלך וגדל. הנאמנות תמיד היתה לרעיון. התנועה, המפלגה, ככל שהיתה חשובה, מעולם לא היתה חשובה יותר מהעקרונות, מהדרך. מפלגה היא כלי לקידום רעיון.
למגינת לבי, בשנים האחרונות אנשים רבים מדי השתמשו בכלי זה כדי להפיץ רעיונות זרים, שאינם עולים עם תפיסת המחנה הלאומי ומעמידים בסכנה את עתידו של עם ישראל. גם אחרי שהתנקה הכלי מחבורת קדימה, שאין בה לא דרך ולא אידיאולוגיה והיא הביטוי התמציתי לאופורטוניזם מזוקק, עדיין נסחף הליכוד בתהליך הדרגתי של איבוד זהותו, ולא ברור לאן פניו מועדות.
תחושתי העמוקה היא שכדי לשרת את עם ישראל בדרך הטובה ביותר צריך לנקוט עמדות ברורות יותר. להגיד את האמת לציבור. למשל על רמת הגולן, על בקעת הירדן, על ההתיישבות. על הכרעת הטרור מעזה, שעה ששוב, גם לאחר מבצע "עופרת יצוקה", שהתמהמה להגיע והסתיים בהישג צבאי אך בלא הישג מדיני, מתפוצצים קסאמים בשדרות.
ובעולם מנשבות רוחות חדשות. עדיין לא ברור לאן פני ממשלו של אובמה, אך ברור כי ישראל עלולה לעמוד מיד אחרי הבחירות תחת מסע כבד ביותר של לחצים מדיניים. לעת הזו דרושה מנהיגות שעומדת על הכבוד הלאומי, מנהיגות שיש לה מדיניות לאומית ברורה, כושר עמידה ונחישות. וצריך עכשיו, במהירות, לבנות את החומה שתחזק את הנהגת המחנה הלאומי ודרכו את מדינת ישראל.
מנהיגות נחושה ופרגמטית
ישראל ביתנו, אליה הצטרפתי לפני למעלה מחודשיים, היא התנועה שתעשה זאת. היא העוגן שבלב המחנה הלאומי. אני אומר זאת בביטחון, על אף שאני חולק על כמה מצעדיה ומעמדותיה. כיוון שבמבחן המציאות, בכמה מהאירועים המכריעים לעתידה של ישראל, כ"מפת הדרכים" ו"ההתנתקות", מצאתי בליברמן שותף נאמן לעמדותיי בהצבעות בכנסת ובממשלה יותר מאשר רוב חבריי מהליכוד. יחד הצבענו נגד ההתנתקות, ויחד שילמנו את המחיר האישי.
ליברמן ואני שואבים את תפיסת עולמנו מתורתו של ז'בוטינסקי, המדברת על מנהיגות נחושה ופרגמטית, שיש בה כבוד לאומי, והיא מיטיבה לקרוא את תמונת המצב המדיני. מנהיגות שמדברת ברור, שאומרת את מה שהיא חושבת וחושבת את מה שהיא אומרת.
כאשר פרשתי מן הליכוד, לא את הבית עזבתי. נפרדתי מהכלי כדי לחזק את הבית. המחנה הלאומי היה ונשאר ביתי. רבים מחבריי האמיתיים לדרך הבינו את המהלך והצטרפו אלי. אני נוטה להאמין שבבואם לקלפי, יהיו אחרים שבוודאי עוד יצטרפו. ציבור גדל והולך מבין היום שרק עם ישראל ביתנו גדולה וחזקה, המחנה הלאומי לא רק יגיע לשלטון, אלא גם יצליח לממש את דרכו בממשלה. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום.