סוד כמוס לפרה ולסוס

כל אחד שומר בתוך נפשו סודות קטנים וגדולים שרק מחלישים את הגוף והופכים אותנו לחולים. ירון שוורץ קורא לכם לתא הוידוי

ירון שוורץ
04/02/2009

אז איך עובר עליכם החורף? אין כל כך גשם והאמת שגם לא כל כך קר. אם כך מדוע כולם חולים בשפעות, אנגינות ודלקות גרון? כנראה שהבעיה טמונה בנפש, או יותר נכון בסוד. לא, לא, אין הכוונה לתורת "הסוד" שמבטיחה לנו מיליונים, אלא בעולם הסודות הפנימי שחבוי בנפשנו. "ששש...", כך אמרו לנו כשהיינו קטנים, "זהו סוד גדול מאוד, אל תספר לאף אחד...לדעת לשמור סוד זו תכונה טובה...", כך אמרה הגננת והרצינה פניה, "חושב שתצליח?".

האם חשבתם היכן נשמר הסוד, בראש? בבטן? בלב? באף אחד מהם לא היינו רוצים לצבור מתח ולחץ, אבל יש שם הרבה כאלו. סודות קטנים, סודות גדולים, סודות שלנו, סודות של אחרים, אולי אפילו סודות מדינה, סיסמאות שאסור לאף אחד לדעת, מספרים של כרטיסי אשראי. כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד, אז עדיף להחביא, לשמור דברים במקום סמוי מן העין, שאף אחד לא יידע, להחזיק פני תם ובפנים לצבור עוד ועוד.

איך מחביאים משהו טוב-טוב? מחזיקים, יותר נכון לוחצים, מכווצים, הופכים אותו למשפט מוצפן, סוד כמוס לפרה ולסוס ודוחפים באחת המגירות הקטנות של הנפש. הוא תמיד שם, אינו נעלם ויכול להישלף בשניה, גם אחרי 20 שנה, אפילו 50. רק מהמתח והלחץ שאסור לספר, הסוד יושב שם ודוגר.

מה אתם מסתירים?

מגיל קטן התחלנו להחביא: חלומות אסורים, דמיונות, חוויות נעורים ראשונות, קצת כסף שאולי לקחנו בשקט-בשקט מההורים, אולי אפילו מאחרים, רומנים אסורים, תחמונים מאחורי הגב, פילחנו משהו מהחנות, צרבנו דיסקים, העתקנו תוכנות, השד יודע מה. כמעט אי אפשר לחיות חיים נורמליים בלי סודות קטנים וגדולים, בלי איזה סיפור אהבה שצריך להחביא ואפילו לא לרשום ביומן. אם כל אחד מאיתנו ירשום את עולם השקרים והסודות נגלה שלא מדובר במגירה קטנה, אלא בעולם שלם הצבור בתוכנו באשר נלך, כל הזמן.

אבל בואו נהיה סלחנים, בסדר? נניח לכל אותם דברים רעים שעשינו ולא סיפרנו לאף אחד עדיין. מה בנוגע לסודות הטובים, לחלומות, לכל אותם דברים שרצינו לעשות מגיל קטן והיה אסור? לא בגלל שהיו בגדר פשע, אלא מפני שההורים, או המורים, או החברים לא ראו אותם בעין יפה.

גם היום יש לנו רבים כאלו: אחד רוצה לטייל, למצוא עבודה אחרת, אחר חולם להתחיל לנגן, ללמוד לשיר, אולי להיות מטפל. יש עולם פנטזיות שלם עמו אנחנו משלימים ואומרים: "לא נורא, אי אפשר להספיק הכל בחיים". ואולי זה נכון, אולי באמת אי אפשר להספיק הכל, אז בואו ונסלח לעצמנו אפילו על כל אותם חלומות שלא הגשמנו.

המתכון למחלות

עדיין נשארו לנו כמה סודות חשובים ולא מטופלים. הסודות האלו הם הדברים שבאמת הבטחנו לעצמנו לעשות, לעשות ולקיים בכל מחיר, לא לוותר, לצאת לחופש, לנופש, לנסוע פעם בשבוע מחוץ לעיר, לטייל, לגור בטבע, לבקר באלסקה, לצנוח ממטוס, לא משנה מה, זה לא סתם סוד, זו הייתה הבטחה, כמעט אפשר לומר נדר, או שבועה.

והנה עכשיו אנחנו חולים, שוב ושוב, אותה מחלה, אותה שפעת מטופשת, אנגינה מייאשת, דלקת גרון טורדנית, שוב כואב בצד ימין, פעם זה הצוואר, אחר כך היד, אחר כך הרגל, אולי גם הבטן. כל הזמן יש שם משהו שמציק. הלכנו לרופא, לקחנו את כל התרופות, חזרנו אליו שוב, לקחנו תרופות יותר חזקות, "דוקטור הפעם אני רוצה לגמור עם זה, לא רוצה יותר לסבול".

אם הגעתם למצב שכזה, בבקשה הקשיבו רק לעוד סוד אחד ובעצם אל תשמרו אותו לעצמכם. הפיצו לכל עבר וספרו כי הסודות, ההשקטות, ההדחקות, החלומות הגנוזים, הם לא באמת המקור למחלות, אבל הם בוודאי מחלישים את הנפש וכשהנפש חלשה גם הגוף חלש וכשהגוף חלש לחיידקים יותר קל להשתלט עליו.

הנה לדוגמא מרשם זריז לטיפול במחלות חורפיות: קחו דף ועט, חצי שעה פנויה בלי מחשב וטלפון. עכשיו תתחילו לשפוך את הסודות, כן, כן, בלי להתבייש פשוט תכתבו את כל מה שאתם שומרים בפנים ותחליטו בעצמכם על מה אתם כבר מוכנים לוותר, מה כבר אפשר לספר והכי חשוב - מה בעצמכם אינכם רוצים יותר להסתיר, מה הכי הייתם רוצים לממש כאן ועכשיו. וממשו! והכי חשוב, שנהיה בריאים, אבל באמת.

  • סוד
  • רפואת גוף-נפש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully