העיר מתייערת

נראה שבחברה להגנת הטבע החליטו לחזור לחיבוק העצים - 100,000 עצים חדשים בת"א, 1,000,000 עצים בגוש דן – זהו החזון של יעקב גילת, מתנדב בקהילת ת"א של החברה להגנת הטבע ומי שיזם את הפרויקט עץ נולד. הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט הוא פשוט מאוד: ייעור אורבאני. נטיעת מאות אלפי עצים במרכזי הערים כך שלהולכי הרגל בעיר יהיה נעים יותר ללכת ברחובות. עוד מוסיפים אנשי הפרויקט, כי איכות האוויר תשתפר, איסוף מי הגשמים יהיה יעיל יותר, ייווצרו בתי גידול חדשים לבעלי חיים והעיר תראה טוב יותר.

בט"ו בשבט הקרוב (9 בפברואר) תחל חלוקת העצים לתושבי ת"א בעשרות תחנות חלוקה שמיקומן יפורסם בשבועיים הקרובים. במסגרת הפרויקט יחולקו השנה 5,000 עצים בעיר ת"א ועוד 2,000 עצים בחולון. "חודש פברואר יהיה חודש מרוכז וגדוש באירועים, ואחריו נמשיך בחלוקת העצים לאורך כל השנה ובשנים שאחריה", אומרת ענת ברקאי-נבו, מנהלת קהילת ת"א של החברה להגנת הטבע.

היוזמה לפרויקט הגיעה כשליעקב גילת, מהנדס בניין בן 42, נמאס מהמקצוע שלו וממה שקורה בענף הבנייה בישראל. אחרי מספר גלגולים בתחום העסקים והקמת סטארט-אפים, הוא החליט שהוא רוצה להיכנס לתחום הירוק. "בהתחלה חיפשתי להיכנס לזה מהצד העסקי, ומה שבסוף יצא זו הפעילות ההתנדבותית שלי בקהילת ת"א של החברה להגנת הטבע". כל זה קרה לפני כשנתיים, אז פנה יעקב לענת וסיפר לה על הרעיון שלו. היא לא היססה יותר מדי והסכימה לקדם את הפרויקט. "ארבעה חודשים אחרי שיעקב פנה אלי, נסעתי ללוס אנג'לס במסגרת סיור לימודי ואז שם ראיתי מה זה הנושא הזה של אהבת עצים. עיריית לוס אנג'לס מחלקת עצים לתושבים והכל רק מתוך המחשבה על חיסכון אנרגטי. חזרתי משם ונדלקתי לגמרי על הרעיון". יעקב החל לגלגל את הרעיון שלו ופנה לקק"ל שהסכימו לתרום את העצים לטובת הפרויקט. "השנה יש לנו 5,000 עצים בת"א ועוד 2,000 בחולון, ויש עוד קבוצה קטנה בפתח תקווה. לשנה הבאה הזמנו עוד 20,000 עצים לת"א".

"אנחנו עושים שילוב של תכניות של חינוך סביבתי בבתי ספר בעיר, ושם אנחנו מלמדים את הילדים על החשיבות של העצים ומה צריך לעשות כדי שהשתיל יתפוס. לנו היה מאוד חשוב שזה לא יישאר רק ברמת הילדים, ולכן אנחנו גם מזמינים את הקהילה, את הציבור, את ההורים לבוא ולקחת חלק בתהליך. הרעיון הוא לשתול את השתילים בחצרות האחוריות של הבתים שכיום בת"א הן ממש פינות מוזנחות. כל אחד שיגיע לקבל שתיל, יקבל הנחיות מסודרות והסברים", מסבירה ענת.

"מלכתחילה הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם העירייה. יצרנו קשר עם אגף שפע, שתפקידו הוא לבוא ולהגיד איפה נכון לנטוע עצים ואיפה לא. לדעתם לא נכון לנטוע עוד עצים על המדרכות, אלא דווקא מאחורי הבתים".

"בחרנו עצים שהם חוסכים במים, מקומיים, לא מטרידים, לא עצים אלרגניים – עצים שמתאימים לעיר. לי יש פיקוס מאחוריי הבית ורק אתמול נפל עלינו חצי מהפיקוס", מנמקת ענת את הבחירה.
החברה להגנת הטבע הוקמה ב-1953, מתוך המאבק נגד הייבוש של אגם החולה. במשך עשרות שנים דגלה החברה בשמירה על הבר ועל המרחבים הפתוחים, ובנושאים האלה התמקדו הפעילויות שלה. פרויקט מהסוג הזה מבטא חשיבה שבעבר לא הייתה קיימת בחברה, שבשביל לשמור על השטחים הפתוחים יש להפוך את הערים לערים איכותיות וטובות בשביל התושבים שלהם.

"הסביבתיים החדשים" היום הם לא אנשים שגרים בחוות בודדים ובכל מיני יישובים חדשים שמתפרשים על שטח רב וצורכים המון תשתיות, אלא דווקא אנשים שגרים בתוך העיר ונוסעים בתחבורה ציבורית ולא צורכים הרבה תשתיות. בשביל שימשיכו לגור בעיר, צריך לספק להם איכות חיים, אוויר נקי, מים טובים ובריאות. בהקשר הזה נולד הפרויקט של העצים", מוסיפה ענת.

חוץ מקק"ל, שתורמים את העצים לפרויקט, נרתמה גם עיריית ת"א לעזור בכל מה שקשור ללוגיסטיקה בפרויקט הזה ומשרדי החקלאות והגנת הסביבה אשר תרמו ידע מקצועי. בחולון לקחה על עצמה העירייה את מלוא האחריות להוצאת הרעיון הזה לפועל.