הכלב שהגיע לכלבייה כבר היה במצב אנוש. המכונית שפגעה בו לא הותירה לו כל סיכוי והדבר היחיד שנותר לעובדי הכלבייה הוא לנסות ולאתר את בעליו על מנת לספר להם את הבשורה העגומה. כאשר סרקו העובדים את הכלב על מנת לבדוק באמצעות השבב מהיכן הוא הגיע ומיהו הבעלים החוקי שלו, הם הופתעו לגלות כי על פי הנתונים הנמצאים במחשב, אותו הכלב "רשום" כמי שנהרג כבר לפני ארבע שנים. מקרים כאלה חוזרים ונשנים - עובדים בכלביות ברחבי הארץ נתקלים בכלבים שהנתונים שלהם שגויים, או כאילו שכלל לא מופיעים במחשב, זאת למרות ששבב כן הוחדר לגופם.
על פי החוק, מחויבים כלל בעלי הכלבים בישראל לסמן את כלבם בשבב זיהוי אשר פותח במיוחד לשימוש וסימון בעלי חיים. השבב המושתל בגופו של הכלב הינו שבב זעיר (בערך בגודל גרגר אורז) שמוחדר על ידי וטרינר מתחת לעורו של הכלב. השבב מכיל קוד של צרוף אותיות ומספרים. צרוף זה ייחודי לכלבים ואינו ניתן לשינוי או זיוף. בעזרת קוד זה ניתן לאתר את בעלי הכלב במידת הצורך, דרך מאגר השבבים הארצי של משרד החקלאות.
האחריות הראשונית על עדכון פרטיו של הכלב מוטלת על בעליו. הווטרינר הוא זה שאמור לעדכן את הפרטים ולהעבירם לרשות המקומית. זאת אמורה לפעול מול משרד החקלאות שמעדכן את הנתונים במאגר השבבים הארצי.
תחושה של בלבול בכל מה שנוגע למאגר
אם גם לכם נשמע התהליך מסורבל אתם לא לבד, גורמים שונים בעמותות למען בעלי חיים טוענים כי המצב הנוכחי מקשה מאוד על הטיפול בכלבים נעדרים. לדבריהם, אוסף של כשלים, בכל שלבי התהליך, יצר מאגר נתונים לא מעודכן שהפך את המשימה של איתור בעלים של כלב/ כלב נעדר, למורכבת הרבה ממה שהיא באמת היתה צריכה להיות בפועל.
"מגיעים אלינו מקרים ממש קיצוניים", מספר בכיר באחת מהעמותות למען בעלי חיים. "כלבים שיש להם שבבים אבל הנתונים שלהם לא תואמים את מצבם, כלבים שבכלל דווח עליהם שהם מתים, וכלבים שלא מופיעים במאגר של משרד החקלאות. התחושה היא שיש בלבול בכל מה שנוגע למאגר ולתהליך הדיווח".
ד"ר צבי גלין, מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית ת"א-יפו, לא מכחיש כי קיימת בעיה במאגר הנתונים הנוכחי, בעיה שנובעת לטענתו משני גורמים עיקריים: "הבעיה העיקרית היא אצל המשתמשים במערכת, כלומר בעלי הכלבים. אנשים קונים או מאמצים כלב ולא טורחים לעדכן את הנתונים שלו במרכז".
הגורם השני לטענתו של גלין, ואולי זאת הבעיה האמיתית, הוא וטרינרים פרטיים שלא מדווחים לרשות המקומית על כלבים שהם התקינו להם שבבים. הסיבה לכך, היא הרצון של אותם וטרינרים לחסוך את עלות האגרה שהם אמורים לשלם על כל כלב. אגרה בסך 130 שקלים. "החוק מחייב כל וטרינר פרטי שמחסן כלב שמגיע אליו לדווח על כך לרשות המקומית". מספר דוקטור גלין "יש וטרינרים שבוחרים מסיבות לא מקצועיות, לא לדווח ובכך הם פוגעים בלקוחות שלהם. הם אמנם מתקינים את השבב ומחסנים את הכלב אבל לא מדווחים וחוסכים את האגרה השנתית". גלין מבקש מהציבור לבדוק ולהשגיח כי אכן הווטרינר מעביר את העדכון על פרטיו של הכלב הלאה. "הדבר החשוב ביותר שבעל כלב יכול לעשות הוא לוודא שהכלב שלו רשום במאגר השבבים וכי פרטיו נכונים. רק ככה, ביום פקודה, כאשר הכלב חלילה ילך לאיבוד, אפשר יהיה לאתר אותו בקלות".
"טעות אנוש"
במשרד החקלאות דוחים את הטענות על בלבול בנתוני המאגר וטוענים כי מדובר במקרים בודדים. "דיווח פרטי הכלבים למרכז הרישום נעשה על ידי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ולעיתים נופלות טעויות ברישום, כשם שעלול לקרות בכל מערכת המוזנת באופן ידני ואף במערכות המוזנות באופן אוטומטי". טוענים במשרד החקלאות.
עם זאת, גורם לא רשמי במשרד החקלאות אמר לוואלה! בעלי חיים כי את הטענות אי רישומם של כלבים במאגר יש להפנות דווקא לרשויות המקומיות. לדבריו,"עד לפני שנה וחצי אפילו בעיריית תל אביב לא דיווחו על רישום כלבים, שלא לדבר על רשויות אחרות. רק אחרי לחצים שהפעלנו עליהם, הם שינו מדיניות. אז נכון שהיום המצב השתפר אבל עדיין קיימות רשויות מקומיות שלא מעבירות לנו את המידע ובשל כך הלשכה המשפטית שלנו פתחה בהליכים נגדם". לטענתו, הסיבה לאי הדיווח היא הרצון לחסוך. "על מנת להעביר דיווח יום יומי למשרד החקלאות, צריכות הרשויות המקומיות להושיב אדם במשרה מלאה שזה תחום האחריות שלו".
בכל מקרה, במשרד החקלאות קראו לבעלי הכלבים לגלות אחריות ולבדוק כי אכן הפרטים של כלביהם מעודכנים במאגר. "משרד החקלאות ופיתוח הכפר שב וקורא לציבור בעלי הכלבים להיכנס לאתר האינטרנט של המרכז הארצי לרישום כלבים ולוודא, באמצעות הכנסת מספר השבב, שכל פרטי הכלב נכונים", נאמר בהודעת המשרד. "במידה ונמצאו אי דיוקים, יש לפנות למחלקה הווטרינרית המקומית, לשם תיקון".
מציאת כלב אובד היא לא מטרתו היחידה של השבב. לרוב מגיעים לכלביות כלבים שבעליהם נטשו אותם, לפעמים אחרי התעללות קשה. איתור בעליהם תלוי בעיקר בווטרינר האחרון שטיפל בהם, ולרוב לא ניתן לאתר אותם ולהעמידם לדין על התעללות, כפי שראוי.