ראובן אדלר ואייל ארד, שני קוסמי יחסי ציבור, החליטו שהעובדה שציפי ליבני נולדה אשה עשויה להועיל לה בבחירות. הם נזכרו שאובמה השחור סחף אחריו מצביעים שחורים, עשו אחד ועוד אחד - ויצא להם שלוש. כי ההבדלים העצומים בין אובמה האידיאולוגי, הנועז, שצבע עורו הוא חלק מהשקפת עולמו וממאבקו הפוליטי ובין לבני נטולת התעוזה, שהשקפת עולמה עמומה, הם כל כך תהומיים עד שהם מגחיכים את הקמפיין הפמיניסטי המשונה של לבני, אשה שמעולם לא עשתה דבר למען נשים אחרות.
לזכותה של לבני ייאמר שהיא עקבית. היא הצביעה בשיטתיות נגד נשים והתנגדה באותה שיטתיות ממש לכל חקיקה לטובת נשים. היא הצביעה נגד הכרה בהוצאות מטפלת, נגד סיוע לחד הוריות עובדות, בעד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בנושא נישואין וגירושין, וזה רק מדגם קטנטן של דוגמאות. מתקופתה כשרת משפטים נשאר רק זכר אחד: הקמתה והובלתה של ועדה אשר מסקנותיה היו ביטול חזקת הגיל הרך, פגיעה קשה בנשים עניות גרושות.
לפני חודשים מועטים, עוד בטרם בקע מן הביצה לפני שבוע הפמיניזם הטרי שלה, שאל אותה רזי ברקאי את השאלה הכל כך לגיטימית, האם במהלך הקריירה הפוליטית שלה נתקלה באפליה על רקע היותה אשה. אחרי שתיקה מביכה, פלטה "אוף" ילדותי של מחאה על השאלה, ואז אמרה שמעולם לא חשבה על זה.
כדי להגיע לגיל חמישים ומשהו בלי לחשוב על זה, נחוצה מידה נדיבה של עיוורון, בורות או הכחשה. מידות לא טובות אצל שליח ציבור. אבל לאמץ שתי דקות אחר כך, בציניות, לצורך קמפיין בחירות, משנה פמיניסטית שלמה שהיא עצמה אינה מאמינה בה, זו כבר אחיזת עיניים. הייתי רוצה לראות מה היו מעוללים כאן למועמד מזרחי לו היה קורא למזרחיים להצביע בשבילו בגלל מוצאו. היו קורעים אותו לגזרים.
תמיכה נשית שיש בה תמימות רבה
הפניה אל קהל הנשים לבקש את תמיכתן רק משום שהיא אשה, היא הזלזול הגדול ביותר שאפשר להפגין כלפי נשים. האם לנשים אין השקפת עולם בעניינים כלכליים, ביטחוניים, חברתיים? האם אינן יכולות להחליט באופן ענייני אם לבני ראויה או שאינה ראויה להנהגה? האם הן אינן זכאיות לקבל החלטה הגיונית וערכית? האם הן צריכות להצביע להנהגת המדינה על סמך מספר הכרומוזומים של המועמד/ת? ברור שלא.
הנשיות של לבני היתה לגיטימית להשתמש בה כיתרון פוליטי לו היתה באמת מזדהה עם חצי מהאוכלוסיה שהן בנות מינה. לו היתה עושה אי פעם משהו למענן. לו היתה מבינה שיש כאן נשים נאנסות, מוכות, מנוצלות עד עפר בעולם העבודה, מפרפרות בג'אגלינג אין סופי בין הילדים לעבודה, נאבקות על שוויון בשכר. בכל עשר השנים שלה בפוליטיקה, ובכך היא חריגה מאוד ביחס לנשים אחרות מכל הקשת הפוליטית, היא לא עשתה זאת מעולם.
הקובלנה כי היא מקופחת כעת מפני שהיא אשה, פשוט אינה נכונה. בפועל, המצב הוא הפוך. היא נהנית מתמיכה של נשים שלא היו מצביעות לה ולמפלגתה אלמלא היתה אשה. זו תמיכה שיש בה תמימות רבה, שכן נשים אלה אינן מודעות לכך שלבני אינה מזדהה אתן כלל ואינה מחויבת להן. לבני אינה זכאית לתמיכתן של הנשים האלה.
בזמן המערכה בדרום, במקום לעשות את העבודה ולעסוק בהסברה וביחסי חוץ, התלוננה לבני על כך שלא משתפים אותה בתהילת המבצע הצבאי. גם כעת היא מבקשת להתקשט במדליות ובפרסים על מערכה שמעולם לא השתתפה בה, ואשר נשים רבות שילמו עליה מחיר: המערכה המתמשכת והקשה למען שוויון לנשים.
* שלי יחימוביץ' היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה