ביהמ"ש בספרד החליט היום (חמישי) לפתוח בהליכים נגד בכירים ישראלים בהם גם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ ושר התשתיות בנימין בן אליעזר, על חלקם בחיסול בכיר חמאס סאלח שחאדה בשנת 2002, בו נהרגו מלבד שחאדה 14 בני אדם נוספים ובהם תשעה ילדים. מעבר לבן אליעזר וחלוץ, התביעה הוגשה גם נגד הרמטכ"ל דאז משה יעלון, אלוף פיקוד הדרום דורון אלמוג, ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד, ומייק הרצוג, מזכירו הצבאי של שר הביטחון.
השופט הספרדי פרננדו אנדראו קיבל את התביעה שהוגשה על ידי "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", ואמר כי התקיפה הישראלית נגד שחאדה בשטח המאוכלס בצפיפות על ידי חפים מפשע עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות. השופט פועל תחת העקרון האוניברסלי, המאפשר לתביעה בספרד לפעול נגד פשעים הכוללים לכאורה טרור ורצח עם, גם אם בוצעו במדינה אחרת. אנדראו הוא הודיע על החלטתו בצו שפרסם היום. פרט לחלוץ ובן אליעזר, התביעה הוגשה גם נגד חמישה קציניים בצה"ל.
בשנת 2002 שחאדה נהרג בהפצצת ביתו, שבלב שכונת מגורים (שנבנתה לתושבי מחנה הפליטים הסמוך על ידי האיחוד האירופי), באמצעות פצצה במשקל טון שהושלכה ממטוס קרב מסוג F-16. בפעולה זו נהרגו גם עוזרו של שחאדה ועוד 14 אנשים, ובהם אשתו ושלושה מילדיו של שחאדה, וכן נשים וילדים משכניו של שחאדה. בנוסף, נפצעו עשרות אזרחים שהיו בקרבת מקום.
לטענת ישראל, שחאדה היה מעורב בתכנון וביצוע פעולות טרור שכוונו נגד ישראליים. לאחר הפעולה נערכו במערכת הביטחון מספר תחקירים ביחס לפעולה, שהובילו את היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי, להחלטה שאין מקום לפתיחה בחקירה פלילית של הפרשה.
דיכטר לא מבקר בלונדון
בתגובה לשאלה בראיון טלוויזיוני על מידת הרגישות שטייס צריך להפעיל בעקבות חיסולו של סאלח שחאדה, אמר חלוץ: "כשאני משחרר פצצה אני מרגיש מכה קלה בכנף. כעבור שניה זה עובר, וזה הכל. זה מה שאני מרגיש". ההתבטאות עוררה ביקורת ציבורית חריפה.
גם מי שכיהן כראש השב"כ באותה תקופה, השר אבי דיכטר, עמד למשפט בניו יורק. בתביעה המקורית נטען כי דיכטר תיכנן ופקד על הפצצה בניין מגורים בעזה למרות שידע שכתוצאה מההפצצה ייפגעו אזרחים המתגוררים בבניין. בית המשפט זיכה בשנת 2007 את דיכטר מכל אשמה בנימוק כי פעל במסגרת תפקידו הרשמי. כמו כן, בזמנו השופט העניק לדיכטר חסינות. דיכטר נמנע בינואר 2008 מביקור בבריטניה בשל חשש כי יוצא נגדו צו מעצר בשל הפצצת ביתו של שחאדה.
בשנת 2006 ביטל שופט בניו זילנד צו מעצר נגד משה (בוגי) יעלון, בחשד לביצוע פשעי מלחמה בעת חיסול שחאדה. הצו הוצא לאחר שעורכי דין מקומיים הגישו לבית משפט במדינה בקשה לעצור את יעלון, ששהה בביקור פרטי בניו זילנד. בהגשת הבקשה היו מעורבים ארגוני זכויות אדם מניו זילנד וממדינות נוספות.
בשנים האחרונות חמקו גם הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, והאלוף (מיל') דורון אלמוג, לשעבר אלוף פיקוד הדרום, מצווי מעצר שהוצאו נגדם בבריטניה בנסיבות דומות. מפקד אוגדת עזה לשעבר, תת-אלוף אביב כוכבי, ביטל תוכנית ללמוד בבריטניה, מחשש שגם נגדו ינסו ארגוני זכויות אדם להגיש בקשת מעצר.
"שחאדה היה פצצה מתקתקת"
שחאדה החל את פעילותו הטרוריסטית ב-1982, וב-1984 נעצר בעוון פעילות עוינת כנגד ישראל. הוא שוחרר כעבור זמן מה, וב-1984 הצטרף לשייח אחמד יאסין והחל לבנות את הזרוע הצבאית של תנועת חמאס. ב-1987 הקים שחאדה את גדודי עז א-דין אל קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, וב-1988 נעצר באשמת הקמת תאי טרור ומתן הוראות לבצע פיגועים. גם בעת שישב בכלא היה מעורב בפעילות טרור, והנחה את המחבלים שחטפו ורצחו את החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון.
בשנת 2000 שוחרר מהכלא הישראלי וחזר לעסוק בפעילות טרוריסטית. בעקבות פריצת אינתיפאדת אל אקצה וגל פיגועי ההתאבדות של החמאס, ניסתה ישראל לחסלו במשך תקופה ארוכה. ישראל ייחסה לו תכנון או אישור של פיגועים רבים, ובהם רצח חמישה תלמידי ישיבה בעצמונה והריגת ארבעה חיילי צה"ל בתקיפת מוצב "אפריקה" בסמוך לרצועת עזה.
בחודשים האחרונים לפני חיסולו התגברה השפעתו של שחאדה בזרוע הצבאית של החמאס, בעיקר בעקבות חיסולם של מרבית הפעילים הוותיקים של הארגון על ידי ישראל. למרות שלרוב הנהגת החמאס מפוצלת בין הגדה המערבית ורצועת עזה, הרי בתקופה שקדמה מיידית למותו החל שחאדה לתת הוראות גם לאנשי החמאס בגדה ולא רק לאלו שברצועה. על-פי מקורות ישראליים, בעת חיסולו היה שחאדה בגדר "פצצה מתקתקת", משום שתכנן לבצע שישה פיגועים במקביל, אחד מהם - באמצעות חומר נפץ במשקל טון.