פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסוף ידוע מראש

      המורה הרוחני בארי לונג רוצה להמשיך ולדבר על המוות, כי ברגע שנפסיק להדחיק אותו, אפשר יהיה לאהוב באמת והבדידות תיעלם

      האם הבחנת שהאהבה הולכת ונעלמת מן העולם? שתפיסת האהבה בעולם שמה את הדגש על אנושיות וסובלנות, שבעצם אינן אהבה כלל? אינני מדבר על סוגים של אהבה. אני מדבר על אהבה.

      האם הבחנת כי בעת שהקדמה הופכת את החיים לנוחים יותר, קשה יותר ויותר למצוא אהבה? אהבה שתוכל לסמוך עליה, אהבה שבאמת אכפת לה, שבאמת שייכת; אהבה שבאמת איתך? האם שמת לב שיותר ויותר אתה צריך להבליג על שכחתם של אלו האוהבים אותך, ולעתים להתעלם מחוסר האהבה שלך עצמך? לא ייאמן, אבל זוהי התוצאה של ההתנתקות מהמוות - מהלא מודע.

      ההלם שנגרם מכך לנפש האנושית, במיוחד במאה האחרונה, יצר הפרעה נפשית עולמית ההולכת ומתפשטת במהירות; מחלת נפש אופיינית לכולנו, החיים בעולם המודרני. החבאת המתים הכפייתית והדרך הכמעט-סודית שבה אנו נפטרים מהמתים, מסגירה אותנו ללא ספק. זוהי דרכו של הטבע האנושי לנסות להסתיר את הראיות המרשיעות המעידות על הפרעה נפשית או להסתתר מפניהן. לכן אין יותר גופות מתות מסביבנו.

      האנשים המיותרים

      מאחר שכולם סובלים מאותה הפרעה נפשית ומדמיונות השווא שהיא מעוררת, השפעתה ההרסנית על חיינו מתקבלת כעניין שבשגרה ולא ניתן להבחין בה. אבל עדיין העובדה נותרת בעינה: הפרעה נפשית זו מדרדרת את איכות החיים עלי אדמות - חייך שלך. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו חש יותר ויותר בצורך לגונן על ערכיו, להצדיק את מטרת קיומו.

      הרשה לי לתאר את התופעות לפרטיהן. ראה אם אתה מזהה את הבעיות החבויות בחייך ובעולם המודרני הסובב אותך. אנו, האנשים, חשים מיותרים. כל אחד מאיתנו מרגיש יותר ויותר מנוכר, מבודד ומסוגר. פחות נאהב. איש אינו זקוק לנו יותר, כבר איננו מהווים חלק בלתי נפרד מהאדמה, בשר מבשרה. משהו, שאיש אינו מצליח לקרוא לו בשם, תפס את מקומנו.

      ככל שאנו מנסים להיאחז זה בזה, אפילו באהובינו, מתגנבת לתוכנו תחושה מוזרה של בדידות, של חוסר יכולת לגשר על הפער. אנו מתאחדים באהבה ובמעשה האהבה, אבל תחושת הריחוק, אפילו בהיותנו יחד, עולה שוב ושוב - אם כי לרוב אנו מצליחים להדחיק אותה. "לפעמים זה טוב, ולפעמים לא", אנו אומרים, "אלה החיים..." האומנם? האם אלה החיים? או שמא זהו רק עוד צידוק המאפשר לנו להשלים עם החיים למחצה שאנו מנהלים?

      מתוך ספרו של בארי לונג "הרשו לי לדבר איתכם על מוות". הספר הוא אסופת שיחות על המוות - מדריך לזמנים הנוראים והקשים של פרידה וסיום, אך בסופו של דבר, זהו ספר על חיים ואהבה שללא ספק יעזור לרבים ברגעיהם הקשים.