"הטאליבן התייחסו אלינו כאל משפחה"

לאחר יותר משלושה חודשים בשבי הטאליבן, סיפרו השבוע עובדי הסעד המערביים על מאסרם ושחרורם. הבוקר קיימו שתי עובדות סעד אמריקאיות, דיינה קארי, בת 30, והת'ר מרסר, 24, מטקסס, מסיבת עיתונאים בפקיסטן. השתיים, יחד עם שישה עובדי סעד מערביים נוספים, נעצרו לפני כשלושה חודשים על ידי כוחות הטאליבן, והועמדו למשפט בעוון מסיונריות – עבירה שדינה עונש מוות באפגניסטן. ביום רביעי שוחררו על ידי כוחות אמריקאים בעיר גאנזי.

השתים הודו לראשונה כי למרות שהכחישו את רוב ההאשמות נגדם, הן נתנו ספר וסרט המספרים את חיי ישו למשפחה אפגנית.

באשר לחייהן בשבי, הפתיעו קארי ומרסר וטענו כי שוביהם אמרו להן כי הם אוהבים אותן כ"אחיות". לדבריהם, הם נהגו בהן בעדינות, איפשרו להן להתפלל ולשיר, וסיפקו להן מזון ללא הגבלה. "תחת הנסיבות, ניתן להגיד שהם התייחסו אלינו יפה מאוד", אמרה מרסר. השתיים, נוצריות אדוקות, זקפו את שחרורן לאמונתן בישו.

מרסר וקארי אמרו כי הן רוצות להמשיך ולעבוד באפגינסטן, וכי הן עדיין דואגות לעם האפגני, ובמיוחד למצבן של הנשים במדינה.

ג'ורג' טאובמן, אחד מעובדי הסעד הגרמנים ששוחררו, סיפר אתמול על קורותם לפני מבצע החילוץ.

ביום שני בלילה החלו אנשי הטליבן לנטוש את קאבול. הכוחות שהחזיקו בעובדי הסעד העבירו אותם בשיירה צבאית לעיר גאנזי, שם נקלעו להתקפה אמריקאית מהאוויר: "היינו בטוחים שלא נצא משם בחיים". שם העבירו הכוחות את העובדים לקרוואן מתכת המשמש להעברת סחורות. עובדי הסעד נאלצו לבלות את הלילה בקרוואן הקפוא, ללא שמיכות או ציוד חימום. לאחר מכן הועברו לכלא מקומי, שסבל מתנאים ירודים ביותר, היה מזוהם וללא אסלות. הכוחות נעלו את העובדים ועזבו. "היינו בטוחים שלא נשרוד. שלעולם לא יידעו איפה אנחנו ולא יבואו לחלץ אותנו", סיפר טאובמן. בזמן ששהו בכלא יצר מפקד מקומי קשר עם סניף הצלב האדום המקומי, שפעל לחילוצם. אולם כוח החילוץ האמריקאי הגיע רק לאחר שעות ארוכות, במהלכם עברו על הלכודים רגעי פחד קשים מנשוא. עם זאת, סיפר טאובמן כי לאחר שהתאפשר להם להלך חופשיים ברחובות קאבול, הם זכו לחיבוקים ותמיכה מהאזרחים האפגנים.