זעם בקרב ארגוני המילואים בעקבות סירובו של שר הביטחון אהוד ברק לדחות התחייבויות כספיות של אנשי מילואים שגויסו במסגרת מבצע עופרת יצוקה. בסמכותו של ברק להפעיל את 'חוק הארכת מועדים' המאפשר לדחות לאנשי מערך המילואים, שגויסו בצווי חירום, התחייבויות כספיות למדינה, ואף התחייבויות כספיות פרטיות עד ל-30 יום מעת שחרורו של המגויס.
על אף פניותיהם הרבות של ארגון פורום החפ"שים (חיילים פשוטים), ארגון בלת"ם ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים, מסרב ברק להפעיל את החוק. במכתב חריף שנשלח היום (ראשון) לברק מטעם "פורום חפ"ש" וארגון "בלת"ם", טוענים ראשי הארגונים כי "סמכות מוסרית לשלוח אדם לחרף נפשו במלחמה, מקימה חובה של המגייס לדאוג לבריאותו ולקניינו, ולמנוע כל פגיעה בו".
על רקע כניסת יחידות מילואים לתוך רצועת עזה, התגבשה במהלך הלחימה יוזמה להחלטת ממשלה, לפיה יידחו חובותיהם של חיילי מילואים לרשויות המדינה ולרשויות המקומיות. על פי היוזמה, כל תשלומי החובה של חיילי המילואים שגויסו בצווי 8 יידחו החל מיום גיוסם.
במהלך מלחמת לבנון השנייה נמנע שר הביטחון דאז עמיר פרץ, מלהפעיל את החוק, ורק לאחר מאבק ממושך של ארגוני המילואים נענו במערכת הביטחון לפניות. "מכיוון שהחוק אמור לפעול רק ברגע שמוכרזת מלחמה, ומעולם לא הכריזו בישראל על מלחמה תוך כדי המערכה, היתה התחייבות מפורשת שברגע שנשלחים צווים חריגים החוק מופעל", אמר אלוף משנה (במיל') אבי סייג מארגון מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים.
החוק פועל רק בגיוס המוני
לדברי אלוף משנה במילואים סייג, "היום נוצר מצב שבו פקידי האוצר עושים לנו טובה שנותנים לנו מועד נוסף להגשת דו"חות. אותנו זה לא אמור לעניין. ברגע שלקחו אדם מהבית בצורה מיידית בלי שיוכל להתכונן ולתכנן את ההתחייבויות שלו, המדינה צריכה לדאוג לו". לטענת אנשי המילואים, אי הפעלת החוק משדר מסר בעייתי למיעוט שעדיין הולך למילואים.
גורם ביטחוני אמר לוואלה! חדשות בתגובה כי: "הפעלת החוק יכולה לערער את המשק כולו שכן היא גם דוחה התחייבויות שבין אדם לחברו, ועל כן אנו פועלים לאישור תוכנית הטבות והקלות לאנשי המילואים ששירתו במבצע שתכלול דחיית התחייבויות לרשויות המקומיות ולמשרדי ממשלה. מערכת הביטחון מתכננת שורה של הקלות לאנשי המילואים שייקבעו בהמשך".