מג"ד בצנחנים: "המצפון שלי נקי"

סא"ל א' לא מרגיש שהוא צריך לצאת לחופשה, גם לא אחרי שבועיים שבהם בילה בעיקר בשכונת אל עטטרא ובמחנה הפליטים ג'בלייה ברצועת עזה. ממילא, על רקע האיומים להעמיד אותו וקצינים נוספים לדין באשמת פשעי מלחמה שלכאורה ביצעו במהלך מבצע "עופרת יצוקה", לאירופה הוא לא ייסע בתקופה הקרובה.

"המצפון שלי נקי במאה אחוז", אומר א' בשיחה עם וואלה! חדשות, "אין לי שום בעיה לנסוע ללונדון או לשום מקום אחר בעולם. אנחנו נלחמנו מול אנשי חמאס, לוחמים. אין לי גם בעיה להראות את הפנים שלי בכל מקום שירצו, אין לי מה להסתיר". אבל את פניו של א' אתם לא תראו. גם לא את שמו, שבהוראת מערכת הביטחון קוצץ לכדי אות אחת.

הוא בן 34, מפקד גדוד בצנחנים. על הכיפה שלראשו הוא לא מרחיב את הדיבור, גם לא על התחבושת שעוטפת את ידו הימנית, מזכרת מהיתקלות עם חמושים בפאתי ג'בלייה. על רצועת עזה הוא דווקא כן מספר. ברגע שהתקבלה פקודה, הוא וחייליו חצו את הגבול, עברו באל עטטרא, ג'באליה, מחנה הפליטים שאטי והמשיכו להתקדם על ציר החוף לכיוון העיר עזה עצמה. את לוחמי חמאס הוא לא מכנה "סמרטוטים".

"הם התכוננו היטב לבואנו", אומר סא"ל א', "מטענים, מלכודים, אמצעי לחימה, דפי הדרכה היכן לפגוע בטנקים, הכל היה שם. את המדים הם השאירו בבתים, ובחוץ הם הסתובבו בבגדים אזרחיים אבל מצוידים כמו לוחמים לכל דבר. כל אחד עם ווסט ורובה קלאצ'ניקוב, שש מחסניות ובין שניים לארבעה רימונים", מונה א' את רשימת הציוד עליה חותמים לוחמיו של חמאס.

"יש להם מומחיות בהכנת מטענים, והם הכינו מרחבים שלמים שהיו ממולכדים בחוכמה כה רבה עד שאני לא מכיר הרבה מפקדי מחלקות בצנחנים שיודעים להכין מלכודים בכזה תחכום". לפתע א' נזכר לחלק מחמאות גם לפקודיו. "החושים של המפקדים שלנו הפכו להיות מחודדים יותר מיום ליום. הם ידעו בדיוק לאן נלך וציפו שנבוא מצפון לדרום וככה הם גם פיזרו את המטענים. לכן היינו צריכים להיות הרבה יותר מתוחכמים מהם ולהשתמש בתחבולות: לאגוף את הבית, לבוא מכיוון החוף או לפרוץ למבנה מכיוון אחר".

בלחימה של ממש א' כמעט שלא נתקל, אבל בכל בית אליו הוא וחייליו נכנסו הם מצאו אמצעי לחימה מכל הסוגים. "עם הכניסה שלנו לאל עטטרא היו הרבה ניסיונות לפגוע בנו מהצדדים, בעיקר על ידי צלפים או טילי אר.פי.ג'י, אבל לא נתקלנו במצב שהם באו מולנו פנים מול פנים. ככל שהדרמנו נתקלנו ביותר אש וביותר חמושים. פגשנו אותם גם עם דגלים לבנים, אבל אחר כך הם צלפו בנו מהגגות".

אחת ממטרות חמאס היו לחטוף חיילים נוספים. באחד המקרים תיכננו אנשי חמאס לגרום לקריסת מבנה בן שלוש קומות על קבוצת צנחנים, ובמקרים אחרים א' נתקל בקרב אותו הוא מתאר, בשפה המזכירה את מלחמת לבנון השניה, כ"פיגוע משיכה".

"החיילים נכנסו לבניין בן שלוש קומות בג'בלייה. בקומה אחת הם לא זיהו כלום, וכך גם בקומה השנייה. בקומה השלישית כבר המתינה להם מספר מטענים, שהיו אמורים לפעול כאשר אחד מהחיילים היה דורך על מספר חוטים שהיו מתוחים בחדר. ברגע שהחיילים זיהו את הזירה הם יצאו ממנה והכווינו את כוחות ההנדסה לאזור. אני מאמין שאחרי שהם היו ממוטטים את הבניין היה מתבצע ניסיון לחטוף אחד משלנו ולהבריח אותו דרך אחד המנהרות", מספר א'.

"במקרה אחר החיילים שהו בבית, כאשר מחצר סמוכה, מרחק של עשרים מטר, החלו קבוצה של שבעה חמושים לזרוק רימונים ולירות ברובי קלאצ'ניקוב אל עבר המקום בו היינו. כל האירוע נמשך משהו כמו ארבע דקות. החיילים החזירו אש והרגו לפחות מחבל אחד. בהמשך התברר לנו שבגבעה סמוכה התמקמה חולייה של שלושה אנשי חמאס חמושים בטילי אר.פי.ג'י, שחוסלו על ידי חיל האוויר. חוץ מלחטוף חייל, אני לא רואה סיבה אחרת למה שחולייה יחסית גדולה פתאום תחליט לתקוף אותנו".

הלחימה בשטח בנוי הביאה איתה דילמות לא פשוטות וא' יודע לספר על מקרים שבהם חמאס ניצל אזרחים תמימים. "זה קרה לא פעם: משפחה או אדם יוצאים מהבתים עם דגל לבן, ואני מורה לחדול אש. אותו אדם, שלפני כמה דקות היה עם דגל לבן, נכנס לבית ומשם יורה עלינו. בשטח בקושי פגשנו משפחות. את אלה שראינו אני יודע לספר שחמאס הכריח אותם להישאר שמה. גם הנערים נוצלו על ידי החמאס. בזמן שאנחנו באל עטטרא, פה ושם עברו נערים בני 14-15 שפשוט עשו עלינו פטרול, וכעבור זמן קצר חולייה ירתה עלינו. בסוף האסימון נפל לחיילים ואת הנערים האלה עצרנו בכל פעם שנתקלנו בהם".

לאורך כל הפעולה דאג א' לעדכן את חייליו בנעשה בעורף, בעיקר במספר הרקטות שנחתו בישראל ואם באותו היום מתקיימים לימודים בדרום, אבל לא על המגעים להפסקת אש. הריסת הרצועה לא גורמת לסא"ל א' לנקיפות מצפון מיוחדות. "צר לי על האוכלוסיה הפלסטינית" הוא אומר, "אבל את החורבן בעזה השאיר אחריו חמאס, לא אנחנו. מי שבחר לעצמו את זירת הקרבות, בתוך אוכלוסיה, תוך כדי מלכוד מבנים, זה חמאס. תאמין לי שהיינו שמחים להיפגש עם חמאס במרחבים פתוחים, אבל כשנלחמים בין בתים וכשמנסים לגרום לכך שהם יקרסו עלינו, שלא יתפלאו אחר כך שיש הרס. לא אני הפעלתי פצצות נגד אזרחים, ואם תשאל אותי, אם מה שעומד מול עיניי זה סיכון אזרחים מול סיכון החיילים שלי, אז התשובה היא ברורה".

מצפונו של א' נקי, וכך גם הוא דאג לתדרך את חייליו: "אני אישית קיימתי שיחות עם החיילים על טוהר הנשק, ולמרות שהיו כאלה שרצו, לא אישרתי בשום אופן מקרים של ביזה או השארת כתובות. אני כבר ראיתי צבאות בעולם, וראיתי איך רוסיה נלחמה בצ'צ'ניה. לא השארנו מאחורינו ערמות של גופות ברחובות, למרות שצבא פחות מוסרי היה יכול להגיע למצב כזה. אני עומד מאחורי האמירה שלי שאין שום צבא מוסרי יותר מצה"ל בעולם כולו, גם במלחמה".

בשבוע הקרוב צפוי הגדוד של א', יחד עם יתר גדודי חטיבת הצנחנים, לעלות לאימון חטיבתי ברמת הגולן, שנדחה בשל המבצע בעזה. גם שם, מוכן א' בכל רגע לקפוץ שוב לדרום, "יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות שמה. ברגע שיקראו לנו, אנחנו נחזור. יש שם עוד הרבה אנשי חמאס במקומות שעוד לא הגענו אליהם, עוד מצבורי נשק ועוד בתים ממולכדים. ככל שהדרמנו ככה הרגשנו שאנחנו מגיעים ללב העניינים, ויכולנו להמשיך הלאה".