פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשליש מהנוער: "החברה בישראל גזענית"

      מסקר שנערך לקראת יום השואה הבינלאומי עולה כי למעלה מ-35% מבני הנוער סבורים שהחברה הישראלית גזענית. "הנתונים מדאיגים"

      מסקר שנערך לקראת יום השואה הבינלאומי שיצויין ב-27 בינואר על ידי 'מכון משואה ללימודי השואה', עולה כי כ-35% מבני הנוער תופסים את החברה בישראל כגזענית. נתון מעניין מצביע על פער בין הנוער המתגורר בפריפריה לזה מהמרכז בתפיסת החברה בישראל כגזענית. 41% תלמידי הפריפריה סבורים כי החברה הישראלית הינה גזענית בעיקרה, לעומת 29% מבני הנוער במרכז. כמו כן, 31% מהמשיבים סבורים שהחברה הישראלית היא סובלנית. 20% חושבים שהמשטר הדמוקרטי מונע גזענות, ורק 15% סבורים שכעם שסבל מרדיפות גזעיות אנחנו רגישים לנושא ולכן איננו חברה גזענית.

      רבים מבני הנוער מוצאים שהגזענות נמצאת במרחבים רבים בחייהם, ובעיקר מצביעים על סביבת בית הספר: 32% חושבים שקיימות תופעות גזעניות במערכת החינוך, ו-30% סבורים שקיימות תופעות כאלו במגרשי הספורט. 20% רואים תופעות גזעניות במועדונים, ורק 13% חושבים שאין תופעות כאלו במדינת ישראל. "מבין הנושאים שנסקרו השנה, הנתונים על תופעות של גזענות והסתה בחברה הישראלית הם בוודאי המדאיגים ביותר. מכון משואה פיתח תוכניות חינוכיות המאפשרות לתלמידים להתמודד עם שאלות העומדות ביסוד תופעות אלה", אמרה איה בן נפתלי מנכ"ל מכון משואה.

      נוכחות זכרון השואה

      התלמידים נשאלו מהו המקור המשמעותי ביותר ללימוד נושא השואה. רק 16% מבני הנוער סבורים ששיעורי ההיסטוריה בבתי הספר מהווים מקור משמעותי ללימוד הנושא. 51% סבורים כי המשלחות לפולין הן המקור המשמעותי ביותר ללימודי השואה (תלמידי הפריפריה - 55% ותלמידי המרכז 47%). 19% סבורים כי מוזיאונים וסמינרים במכוני שואה הם המקור המשמעותי ביותר, ואילו 14% סבורים כי אלו סרטי קולנוע, הטלוויזיה והאינטרנט. "בשנה החולפת יצא המספר הנמוך ביותר של משלחות לפולין, עקב העלייה התלולה בעלות המסע", אמרה בן נפתלי.. מעניין לראות שדווקא תלמידי הפריפריה שמים משקל גדול יותר על משלחות לפולין כמקור העיקרי לעיצוב זיכרון השואה - 55% לעומת 47% מבין תלמידי המרכז".

      נתון נוסף שעולה מהסקר הוא הקשר העמוק לנושא השואה בקרב בני הנוער, גם אם אינם מכירים את הנושא דרך משפחותיהם. 76% מהתלמידים מעידים שאין להם קשר משפחתי או ביוגרפי עם נושא השואה, אך לא פחות מ-59% מספרים שנושא השואה נדון בביתם. "החינוך לערכים נובע במידה מכרעת מהחינוך במסגרת התא המשפחתי", סיכמה בן נפתלי, "נוכחות זיכרון השואה בשיח המשפחתי, היומיומי, הוא בעל השפעה מעמיקה וארוכת טווח שאינה פחותה מהפעילות החינוכית הפורמלית והבלתי פורמלית של מערכת החינוך".

      יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (התנועה הירוקה-מימד) אמר בתגובה לממצאי הסקר כי "בייחוד על רקע ההיסטוריה של העם היהודי, אין דבר זר ודוחה יותר מגזענות. העובדה כי הנוער מצליח להבחין בגזענות כמעט בכל מקום ורבים מבני הנוער מגדירים את החברה כגזענית, צריכה להדליק נורה אדומה אצל ראשי מערכת החינוך ומקבלי ההחלטות בישראל. דווקא בעיצומה של מערכת בחירות מבהיל לראות כיצד מפלגות המונעות על ידי פופוליזם זול, מעודדות את היצרים האפלים ביותר ובכך שוברות את המרקם העדין של החברה הישראלית".